"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התזת חול או הוכחה לחיים על מאדים? התגלית המסקרנת של נאס"א
תצלום של סלע הדומה לאלמוג הציתו את הדמיון של גולשים רבים • בסוכנות החלל מסבירים כי מים עשירים במינרלים חלחלו לסדקי הסלע, התאדו והותירו ורידים מוצקים שעוצבו ברוח במשך מיליארדי שנים
הסלע דמוי האלמוג שתועד במאדים. צילום: נאס"א

התזת חול או הוכחה לחיים על מאדים? התגלית המסקרנת של נאס"א

תצלום של סלע הדומה לאלמוג הציתו את הדמיון של גולשים רבים • בסוכנות החלל מסבירים כי מים עשירים במינרלים חלחלו לסדקי הסלע, התאדו והותירו ורידים מוצקים שעוצבו ברוח במשך מיליארדי שנים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בשבוע שעבר פרסמה נאס״א תצלום שחור-לבן ברזולוציה גבוהה שעורר מחדש את העניין בחיפוש אחר חיים במאדים. התמונה, שצולמה ב-24 ביולי במהלך היום המַאדִימִי ה-4,609 של המעבדה הניידת Curiosity, הציגה סלע בהיר ברוחב של כ-2.5 סנטימטרים, ששלוחותיו העדינות והמסועפות הזכירו שונית אלמוגים ארצית.

גיאולוגים בנאס״א הזהירו שמראה עיניים עלול להטעות. מדובר בסלע קטן שעוצב בידי רוח וזמן; שלוחותיו הן שרידים מאובנים של עורקי מינרלים שנותרו לאחר שחומר רך יותר נשחק ונעלם. ״עם הזמן, רוח והתזת חול עיצבו את האבנים למבנים שאנו רואים היום. ׳אבני האלמוג׳ הללו הן בסך הכול תוצאה של התזת חול שהתמשכה לאורך כמה מיליארדי שנים", הסביר דובר נאס"א.

התהליך החל כאשר מים עשירים במינרלים מומסים חלחלו אל תוך סדקים מיקרוסקופיים בסלע המארח. עם התאדות המים, שקעו המינרלים ויצרו עורקים מוצקים. מיליארדי שנים של רוחות עמוסות חול סילקו לאחר מכן את החומר הרך שמסביב, והותירו את הסבך המסועף חשוף.

סלפי שצילם רכב החלל Curiosity של נאס"א על מאדים, צילום: רויטרס

״Curiosity מצאה סלעים רבים דומים, שנוצרו ממים קדומים ושוחררו במשך מיליארדי שנים על-ידי הרוח", כתבו נציגי נאס״א.

אולם, מגיבים ברשת מיהרו לטעון שהתמונה מציגה עדות מאובנת לחיים. "הנה ההוכחה המאובנת הפיזית לחיים חוצניים במאדים, שכולם ביקשו, והיא כמובן הייתה שם מההתחלה", כתב משתמש אחד ב-X. אחר פרסם: "אלמוגים הם סימנים אמיתיים לצורות חיים קדומות, יחד עם נהרות עתיקים. זהו גילוי ענק".

מיום נחיתתה בשנת 2012, לאחר מסע של שמונה חודשים ו-566 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, נסעה Curiosity כ-35 קילומטרים על פני מכתש Gale, שרוחבו 154 קילומטרים. ההתקדמות איטית משום שהמעבדה הניידת חייבת לעצור כדי לקדוח, לדגום ולנתח כל משקע מבטיח.

בשלבי המשימה המוקדמים גילתה המעבדה הניידת סימנים כימיים ומינרליים לסביבות שיכלו בעבר לתמוך בחיים מיקרוביאליים, ובהם שרשראות פחמן ארוכות בסלעים שתוארכו ל-3.7 מיליארד שנים. כל ממצא חדש - כמו המשקע בצורת פרח שצולם ב-2022 - הוסיף שכבה נוספת לתמונה המתפתחת.

״Curiosity ממשיכה לאסוף דגימות ונתונים כדי ללמוד יותר על עברו של הכוכב—ובעיקר על התקופה שבה ייתכן שאירח חיים מיקרוביולוגיים. אנו מצפים להמשך", אמר דובר נאס״א.

מאדים כיום הוא מדבר קפוא, והמים שנותרו בו לכודים בעיקר בצורת קרח, אך כל תמונה שנשלחת חזרה על ידי Curiosity מרמזת על עבר רטוב ודינמי יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...