החללית פסיכה (Psyche) של נאס"א חזרה לפעילות מלאה השבוע, אחרי שעברה למערכת דלק חלופית עקב תקלה שהובילה להפסקת פעילות המנועים במשך כחודשיים. החללית, שמטרתה לחקור אסטרואיד מתכתי נדיר, ממשיכה במסעה של שש שנים ביקום החיצון.
פסיכה, שעלותה 1.4 מיליארד דולר, שוגרה באוקטובר 2023 במסע אל האסטרואיד פסיכה הממוקם בין מאדים ליופיטר. המשימה התנהלה כרגיל עד לתחילת אפריל, אז זיהתה החללית ירידה בלחץ בקו המזין דלק לארבעת המנועים החשמליים שלה. כתגובה אוטומטית, המערכת כיבתה את המנועים.
מנועי פלזמה יעילים
החללית משתמשת במערכת הנעה חשמלית המופעלת בגז קסנון. המנועים הפלזמטיים פועלים על ידי זרימת גז הקסנון דרך שדה אלקטרומגנטי, המייננת את הגז ופולטת את היונים במהירות גבוהה ליצירת דחף. טכנולוגיה זו יעילה יותר מבחינת צריכת הדלק מאשר מנועי רקטה כימיים רגילים, אך מייצרת כוח דחף נמוך יותר.
יתרון נוסף של המנועים החשמליים הוא הגמישות שלהם. בעוד שבמנועים כימיים רגילים פעולות חשובות במשימות חלל חייבות להתרחש בזמן מדויק, במקרה של פסיכה ניתן היה לכבות את המנועים מתחילת אפריל עד אמצע יוני מבלי להשפיע על תאריך ההגעה המתוכנן לאסטרואיד באוגוסט 2029.
מערכת הגיבוי הצילה את המשימה
אחרי בדיקות מקיפות, החוקרים בעלי האדמה זיהו שהבעיה נובעת כנראה מתקלה בשסתום בקו הדלק הראשי. החללית, שנבנתה על ידי מקסאר מערכות חלל, צוידה בקו דלק גיבוי זהה. בקרי הקרקע ממעבדת הנעה סילונית של נאס"א הוציאו פקודה להעביר את החללית למערכת הגיבוי בסוף מאי, ובדיקות הראו שהמנועים פועלים כראוי.
החללית תפעיל את המנועים החשמליים במשך שלושה חודשים נוספים - כדי לשמור על לוח הזמנים המתוכנן. התחנה הבאה במסע תהיה מעבר ליד מאדים במאי 2026, שם תשתמש בכוח המשיכה של הכוכב האדום כדי "לזרוק" את עצמה עמוק יותר אל מערכת השמש.
יעד נדיר בחגורת האסטרואידים
היעד של החללית, האסטרואיד פסיכה, שקוטרו כ-226 קילומטרים, שונה מאסטרואידים רגילים, העשויים מסלעים ומינרלים. פסיכה מורכב ברובו ממתכות - כנראה ברזל, ניקל ואולי יסודות נדירים נוספים.
כשהחללית תגיע לאסטרואיד ב-2029, היא תיכנס למסלול סביבו ותתקרב אליו בהדרגה. במהלך המשימה היא תמפה את פני השטח, תמדוד את צורתו, מסתו ושדה הכבידה שלו, ותקבע את ההרכב הכימי שלו.
למרות ההצלחה בפתרון הבעיה במערכת הדלק, נותרת חשש מסוים שהתקלה שפגעה בשסתום בקו הראשי עלולה להשפיע גם על השסתום הזהה בקו הגיבוי. "אנחנו עושים הרבה עבודה מונעת טובה סביב הבעיה האפשרית הזאת", כתבה לינדי אלקינס-טנטון, החוקרת הראשית של המשימה מאוניברסיטת אריזונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו