הקרע בין טראמפ למאסק וקיצוצי ענק: המשבר ההיסטורי בנאס"א

המחלוקת שפרצה בין הנשיא דונלד טראמפ לבין איל הטכנולוגיה אילון מאסק החריפה את חוסר הוודאות סביב עתיד התקציב של נאס"א, שעומד בפני קיצוצים עמוקים. בעקבות דרישות הבית הלבן, סוכנות החלל פרסמה בקשת תקציב לקונגרס שכוללת קיצוץ של כמעט מחצית במימון למחקר מדעי - כך פורסם ב-BBC.

קייסי דרייר, האחראי על מדיניות חלל באגודה הפלנטרית, מגדיר את המצב בחריפות: "מדובר במשבר החמור ביותר שידעה תוכנית החלל האמריקנית מאז ומעולם".

הנתונים מדאיגים: 40 פרויקטים מדעיים - חלקם כבר פועלים בחלל וחלקם בשלבי פיתוח מתקדמים - נמצאים תחת איום סגירה מיידי. במקביל, טראמפ הזהיר כי ישקול ביטול החוזים הממשלתיים עם SpaceX, חברת החלל של מאסק, שעליה נשענת נאס"א באופן כמעט בלעדי להעברת אסטרונאוטים ומטענים לתחנת החלל הבינלאומית. יתרה מכך, הרקטה המתקדמת Starship של החברה אמורה לשמש בעתיד למשימות לירח ולמאדים.

מומחי חלל מזהירים מפני ההשלכות. לאי-ודאות יש "השפעה מצננת" על תוכנית החלל המאוישת, מסביר ל-BBC ד"ר סימיאון ברבר מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. לדבריו, "ההתפתחויות הדרמטיות של השבוע האחרון - ההחלטות הפתאומיות והשינויים החדים בעמדות - מערערות את הבסיס לתוכניות ארוכות הטווח בתחום. תעשיית החלל דורשת יציבות ותכנון לשנים קדימה, לא החלטות רגעיות".

מהפכה בסדרי העדיפויות

התמונה מורכבת אף יותר. מעבר למתח בין טראמפ למאסק, הבית הלבן דורש קיצוץ של כרבע מכלל תקציב נאס"א. באופן מפתיע, רק תחום אחד זוכה לתוספת תקציבית: המאמץ לשלוח אנשים למאדים קיבל הזרמה של 100 מיליון דולר. לפי הודעת נאס"א עצמה, השינויים התקציביים נועדו "להתאים את פעילויות המדע והטכנולוגיה למשימות החיוניות לחקר הירח ומאדים". אך מאחורי הניסוח הדיפלומטי מסתתרת מהפכה של ממש.

"טראמפ בעצם מגדיר מחדש את נאס"א", אומר ל-BBC ד"ר אדם בייקר מאוניברסיטת קרנפילד בבריטניה. "יש לו שתי מטרות ברורות: להנחית אסטרונאוטים על הירח לפני הסינים ולהניף דגל אמריקני על מאדים. כל השאר משני". משמעות הדבר היא חזרה לירח לצורך התיישבות קבועה, ולא רק ביקור חד-פעמי כמו במשימות אפולו של שנות ה-60 וה-70.

ואכן יש הרואים בכך חזרה לימי התהילה של תוכנית אפולו, כשלארה"ב הייתה מטרה לאומית ברורה - להביס את ברית המועצות במירוץ לירח. מצד שני, המבקרים טוענים שמאז שנות ה-70 הפכה נאס"א למנגנון ביורוקרטי מנופח שמבזבז מיליארדים על פרויקטים שחורגים שוב ושוב מהתקציב.

הדוגמה הבולטת ביותר: רקטת ה-SLS החדשה שנועדה להחזיר אמריקנים לירח. הפיתוח שלה מתמשך שנים, והעלות לכל שיגור הגיעה ל-4.1 מיליארד דולר - סכום אסטרונומי. לשם השוואה, רקטת Starship של מאסק צפויה לעלות "רק" 100 מיליון דולר לשיגור בזכות היכולת לעשות בה שימוש חוזר. גם ג'ף בזוס וחברת Blue Origin שלו מבטיחים מחירים דומים.

לכן, במסגרת התוכנית החדשה, ה-SLS צפויה להיעלם בהדרגה. הבעיה: שלושת ניסויי השיגור האחרונים של Starship נכשלו, ו-Blue Origin רק החלה לבדוק את הרקטה שלה. "יש חשש שנאס"א פשוט עוברת מבעיה אחת לאחרת", מזהיר ד"ר ברבר. "אם מאסק או בזוס יחליטו שהם צריכים יותר כסף כדי לסיים את הפיתוח, לקונגרס לא תהיה ברירה אלא לשלם".

"מה שנבנה במשך שנים נהרס ברגע"

אבל הבעיה האמיתית, לדעת המומחים, היא אובדן עשרות משימות מדעיות חשובות. מדובר בפרויקטים לחקר כוכבי לכת אחרים ולניטור שינויי האקלים מהחלל - רבים מהם בשיתוף עם מדינות אחרות. "עצוב לראות איך מה שנבנה במשך שנים נהרס ברגע, בלי תוכנית חלופית", אומר ד"ר ברבר.

בין הקורבנות הפוטנציאליים: משימות שכבר שוגרו לחלל ופועלות בהצלחה, כך שהחיסכון מביטולן יהיה מינימלי. גם שני פרויקטים משותפים עם אירופה בסכנה - החזרת דגימות ממאדים ושליחת הרובר האירופי "רוזלינד פרנקלין" לחפש עקבות חיים על הכוכב האדום.

פרופ' סר מרטין סוויטינג, מוותיקי תעשיית החלל הבריטית, מנסה למצוא נקודת אור: "אולי באמת הסתמכנו יותר מדי על האמריקנים. זו הזדמנות לאירופה לקחת יותר אחריות על תוכנית החלל שלה", אמר ל-BBC. עם זאת, הוא מודה שבטווח הקצר הנזק לאירופה יהיה משמעותי - החל מגישה מוגבלת לתחנת החלל הבינלאומית וכלה בביטול התמיכה האמריקנית בפרויקט תחנת החלל הירחית העתידית.

סוכנות החלל האירופית כבר הודיעה שתפעל לבניית "יכולת חלל אוטונומית יותר" - רמז ברור שאירופה מתכוננת לעתיד עם או בלי נאס"א.

גם תוכניות רבות לניטור כדור הארץ נמצאות תחת איום. "המערכות האלה הן מערכת ההתרעה המוקדמת שלנו מפני שינויי אקלים", מדגיש ד"ר בייקר. "לכבות אותן זה כמו לכבות גלאי עשן בזמן שריפה - פשוט מפחיד".

הקונגרס האמריקני טרם אישר את הקיצוצים. לפי מקורות באגודה הפלנטרית, רפובליקנים רבים מתכוונים להצביע נגד. אך החשש הגדול הוא משיתוק פוליטי שימנע אישור תקציב כלשהו. במצב כזה, התקציב המקוצץ עלול להיכנס לתוקף כפתרון זמני - ואז יהיה קשה מאוד לשנות אותו. "ברגע שמפסיקים להפעיל משימת חלל", מסכם דרייר, "כמעט בלתי אפשרי להחזיר אותה לפעילות".