"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית מפתיעה: לאחר עשורים, אותר לווין שאבד בחלל

לווין חלל זעיר שנעלם מעיני המדענים במשך 25 שנים, אותר בזכות עבודתו של אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת הארוורד • "ייתכן שהחלק שנוטר עד כה לא נפרש כראוי או שלא היה עשוי ממתכת ולכן נעלם מהמכ"ם" • ומה החשיבות שבניטור לווינים שכבר אינם בשימוש?

,עודכן
0השמעה
לווין מעל כדור הארץ. אילוסטרציה. צילום: אי.אף.פי

כנראה שזה לא כל כך פשוט לעקוב אחרי אלפי הלוויינים שמרחפים להם סביב כדור הארץ:לאחר שעקבותיו של הלווין "בלון לכיול אינפרא-אדום", המוכר יותר בשם הקוד שלו S73-7 אבדו במשך 25 שנים, נראה כי הוא סוף סוף אותר.

הלוויין הנעלם, שרוחבו 66 ס"מ בסך הכל (נכנס להגדרה של לווין זעיר), יועד להגיע למסלול מעגלי סביב כדור הארץ בגובה של 800 קילומטרים והוא היה חלק מתוכנית ניסויי החלל של זרוע האוויר של ארה"ב (USAF).

תיעוד: הלוויינים של אילון מאסק עברו מעל ישראל. כמות הלוויינים מעל כדור הארץ היא עצומה. ארכיון // צילום: קובי נתן/TPS

לאחר שיגורו, S73-7 היה אמור להתנפח אגב תנועתו המסלולית ולשמש כמטרת כיול עבור ציוד חישה מרחוק, אך עקב ניסיון כושל לפרוס את הלווין במסלולו, התוכניות לגביו נזנחו והוא ננטש והפך לזבל חלל מרחף.

מקרי היעלמויות קודמים

גילוי המחודש של הלווין התאפשר בזכות עבודתו של ג'ונתן מקדאוול, אסטרופיזיקאי מהמרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד ומכון סמית'סוניאן. לאחר שבחן וניתח נתונים הנוגעים ללוויין האובד, מקדאוול פיצח את התעלומה, מצא שהלווין נעלם מעיני המדענים כבר פעמיים בעבר ואפשר לצוותי המחקר למצוא אותו.

בפעם הראשונה בה S73-7 "הלך לאיבוד" היה זה בשנות ה-70, זמן לא רב לאחר שיגורו, זאת לאחר שהמכ"מים שעקבו אחריו כשלו בניטורו, ופעם נוספת במהלך שנות ה-90. בראיון טלפוני שקיים עם אתר Gizmodo, ציין מקדאוול כי "הבעיה היא של- S73-7 יש ככל הנראה שטח חתך מכ"ם (שח"ם) נמוך מאוד".

המפרט של הלווין האובד S73-7,צילום: משרד הסיור הלאומי של ארה"ב

עוד ציין מקדאוול כי "ייתכן שהחלק שנוטר בלווין עד כה היה מתקן ניפוק (דיספנסר) או חלק מהבלון שלא נפרש כראוי. אותם חלקים ככל הנראה גם אינם עשויים ממתכת ולכן לא נראים כמו שצריך על גבי מסך המכ"ם". גילויו המחודש של הלווין אושר גם על ידי פלוגת הגנת החלל ה-18 של זרוע החלל של ארה"ב (Space Force).

זה אמנם נשמע זניח ואתם יכולים לתהות מה החשיבות שבמעקב אחריחתיכת זבל מרחפת, אך מדוברבבעיה הולכת וגדלהבתחום חקר ותעופת החלל. לפי נתונים רשמיים, מעל כדור הארץ מרחפים מעל ל-5,000 טון של פסולת חלל, המפריעים ומסכנים הן לוויינים פעילים והן משימות חלל שונות הכוללות גם שיגורים מאוישים של צוותים לתחנת החלל הבינלאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר