"הנזק כבר כאן": מול הטירוף בקמפוסים האמריקניים, עולם המחקר הישראלי זועק לעזרה

מעבר למלחמה בשטח, ישראל נמצאת מזה חודשים במאבק על התודעה ודעת הקהל העולמית. מה שהחל כמחאה נגד המלחמה בעזה, הפך לגלי הפגנות אלימים במוקדים רבים במערב, כאשר לאחרונה עלו לכותרות המחאות המטרידות באוניברסיטאות היוקרה בארה"ב.

הקריאות והמחאות נגד קיום קשרים אקדמיים עם ישראל, אשר מגיעות הן מצד גורמים סטודנטיאליים והן מצד מרצים המצטרפים לאותן קריאות, הובילו לכך שחוקרים ישראלים רבים, בהם  פרופ' שי דוידאי מאוניברסיטת קולומביה, נרדפים ונתקלים בקשיים להמשיך לעבוד במוסדות מחקר מובילים בחו"ל.

האקדמיה כבר נפגעת

מציאות מדאיגה זו הובילה לחששות גדולים לגבי עתידו של תחום המחקר בישראל עצמה. האם האקדמיה המקומית עלולה להיות מוחרמת ולאבד את שיתופי הפעולה המחקריים שלה עם מוסדות בחו"ל? האם חוקרים ישראלים יפסיקו להיות מוזמנים לשתף פעולה עם קולגות מרחבי העולם? והאם המחקר הישראלי עצמו נמצא בסכנת נזק של ממש?

בשיחה עם "ישראל היום", הביעו שני מומחים - פרופ' יוסי שיין, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב לשעבר, אשר כיהן כחבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די. סי. וד"ר שרונה אהרוני-גולדנברג, מרצה בכירה בבית הספר למשפטים במכללת נתניה ומייסדת מרכז iFOR לחופש אקדמי, את דאגתם העמוקה מהמצב והצורך הדחוף למעורבות של המדינה בנושא.

לדבריו של שיין, הנזקים לאקדמיה ולמחקר בארץ כבר מתרחשים לנגד עינינו. "ראשי אוניברסיטאות וחוקרים מובילים התקשו לאחרונה להגיע לביקור במוסדות אקדמיים בחו"ל, זאת עקב חשש מצד הנהלת המוסדות כי הגעתם תוביל לאי שקט ותגרור הפגנות מצד קבוצות שונות, כולל של סגל".

"המחאות נגד ישראל עלולות להוביל להקטנת שיתופי פעולה מחקריים, אי הזמנה של חוקרים ישראלים לדוקטורטים ופוסט-דוקטורטים בחו"ל, אי הגעה של מרצים מחו"ל לארץ, והשפעה שלילית על הדירוג האקדמי של ישראל בעולם", טוען שיין.

שיין מציין גם כי הנזק עלול לפגוע קשות ביכולת של מוסדות אקדמיים בארץ להמשיך לפעול. לדבריו "יהיה קיצוץ במלגות, בהזמנות לשיתוף פעולה מחקרי וכן בתקציבים. חוקרים יתקשו לקבל מכתבי המלצה ומאמרים שלהם יתקשו להתפרסם בחו"ל. צריך לדעת שהאקדמיה במערב שזורה בתוך האקדמיה שלנו משמעותית, לכן פוטנציאל הנזק הוא גדול".

גם אהרוני-גולדנברג מסכימה כי המצב החמור כבר נותן את אותותיו. "הייתי צריכה להרצות בחו"ל במוסד נחשב, אבל בסוף ההרצאה הייתה בזום כי המוסד חשש לביטחוני ולאפשרות שההרצאה לא תעבור בשקט. מדובר בפגיעה בחופש האקדמי, באפשרות של מחקר ללא פניות, בנזק עצום גם לישראל וגם לעצם המחקר והחופש האקדמי בעולם".

"על המדינה להתערב בדחיפות"

לדבריה של אהרוני-גולדנברג, שתיקה ישראלית בנושא תיתן לארגוני טרור לשלוט בקמפוסים הן על ידי גורמי פרוקסי והן על ידי נציגים בקרב הסטודנטים. "יש כל מיני אידיוטים שימושיים שמסייעים לחמאס ויש גם גורמים שהאינטרס שלהם הוא לפעול כנגד ישראל. זהו מצב מסוכן מאד כי האקדמיה משפיעה ומקרינה החוצה על ממשלות העולם והחברות האזרחיות במדינות השונות".

"אני מאוד מודאגת. מדובר באירוע חמור שלא האקדמיה צריכה להוביל אותו אלא ראש הממשלה עצמו. המצב כבר מזמן חורג ממאבק מקומי באוניברסיטה כזו או אחרת. זהו תחום שאין לנו את הפריבילגיה להזניח אותו" היא מסכמת.

פרופ' שיין, שלדבריו "עוסק בהגנה על האקדמיה הישראלית מסביב לשעון", מבקר מאד את חוסר הפעילות של המדינה בנושא ומציין כי "אם בתחום הלחימה אנו מתעלים את מערכת הביטחון, הרי שבתחום המאבק על התודעה בעולם אין לנו כוח אדם כלל".

"מסיבות שונות, ישנה אדישות ואף עוינות בקרב חלק מהמערכת השלטונית ביחס לאקדמיה, אבל מדובר באי הבנה של הנזקים. המשך התעלמות מהמצב תוביל פגיעה באקדמיה ובהמשך גם לפגיעה ב'סטרטאפ ניישן' - לא יגיעו השקעות בחברות סטארט-אפ, לא יגיעו מומחים, הנזק יהיה רחב ויפגע בענפים שונים של המשק", מסכם שיין.