היום לפני: אסון החלל הראשון והמחריד ששינה את ההיסטוריה

מאז שהחלו בני האדם לחקור את החלל אי שם במאה ה-20, הייתה דרכם רצופה הצלחות רבות, לצד כישלונות צורמים וטרגדיות אנושיות כואבות.היה זה מותו של הקוסמונאוט ולדימיר קומארוב, כשלוש שנים לפני הנחיתה על הירח, ב-24 באפריל 1967, שפתח את ההיסטוריה המפוקפקת של אסונות חלל.

המרוץ התקול לחלל

מהרגע בו שלחה ברה"מ את האדם הראשון לחלל ב-1961 ועד הנחיתה האמריקנית על הירח ב-1969, היו ארה"ב וברה"מ נעולות במרוץ בין מעצמתי לחלל. השתיים ניסו כל העת להקדים טכנולוגית אחת את השנייה, כשהן דוחפות את גבולות ההנדסה ומגיעות לשיאים שהאנושות טרם ראתה עד אז.

כחלק מתוכנית החלל שלה, שיגרה ברה"מ ב-23 באפריל את החללית המאוישת החדשה "סויוז 1" ועליה הקוסמונאוט וטייס חיל האוויר המנוסה ולדימיר קומארוב. מטרת המשימה במקור הייתה לשגר שתי חלליות מאוישות – "סויוז 1" ו-"סויוז 2", אחת אחרי השנייה, על מנת לבצע באמצעותן תמרון בחלל.

אולם מרגע ש"סויוז "1 המריאה ממתקן השיגור, המשימה נתקלה בתקלה קריטית אחת אחרי השנייה. זמן קצר לאחר שהגיעה למסלולה, הלוחות הסולאריים של החללית לא נפתחו כראוי, מה שפגע באופן קריטי באספקת החשמל והוביל לכשל חמור במערכת בקרת הכיוון ולסחרור בלתי נשלט של הכלי.

בניסיון נואש להציל את המשימה, קומארוב בן ה-40 ניסה לייצב באופן ידני את החללית, אך לאחר כמעט 24 שעות מתישות במצב הזה, בקרי הטיסה הסובייטים נאלצו לבטל את המשימה ולהורות על כניסת חירום חזרה לכדור הארץ.

התרסקות בלתי נמנעת

התקלות של "סויוז 1" לא נשארו רק בחלל למרבה הצער. במהלך הירידה התלולה של החללית חזרה לכדור הארץ, מצנח הבלימה הראשי לא הצליח להיפתח עקב בעיות בחיישן הלחץ, וכאשר קומארוב ניסה לפתוח את מצנח הגיבוי, המצנח הראשי לא הצליח להתנתק מהחללית והשניים הסתבכו זה בזה – מה שגרם בפועל לחללית פשוט ליפול ללא כל בלימה ולהתרסק על פני האדמה.

"סויוז 1" התרסקה על פני הקרקע בקרבת העיירה אורנבורג, וקומארוב נהרג במקום. שרידיו נמצאו לאחר מכן כשהוא עדיין מרותק לכיסא הטייס. הקוסמונאוט הוכרז לאחר ההתרסקות כ"גיבור ברית המועצות" (עיטור הגבורה הסובייטי הגבוה ביותר) ונקבר בחלקת גיבורי האומה בחומת הקרמלין במוסקבה.

פגיעה אנושה במאמץ הסובייטי

לאחר האירוע התנהלה חקירה מקיפה אודות הכשלים הטכניים שהובילו למותו של קומארוב, ועלו שאלות קשות על העובדה כי המשימה התקדמה למרות החששות שהשמיעו גורמי מקצוע רבים על מוכנותה של החללית לשיגור.

מקורות סובייטים רמזו בזמנו כי עקב הרצון של המפלגה הקומוניסטית להקדים את האמריקנים, לוח הזמנים שנקבע למשימה היה בלתי אפשרי והוא זה שהוביל לעיגול הפינות ולחוסר המוכנות של כלי החלל, שגרם בסופו של דבר למותו של קומארוב.

למרות שלאחר התאונה המשיכה ברה"מ לשלוח משימות מאוישות לחלל, אסון "סויוז 1" פגע קשות בתוכנית החלל הסובייטית ובניסיונות שלה לעקוף את האמריקנים. המרוץ לחלל בין שתי המעצמות הסתיים באופן לא רשמי כאמור עם הנחיתה האמריקנית על הירח עם "אפולו 11" ב-1969.