לפני כמעט שלושה עשורים שיגרה סוכנות החלל האירופית את לוויין התצפית הגדול והמשוכלל ביותר שלה עד אותו הרגע, European Remote Sensing 2 (ERS-2), ששוגר על רקטת "אריאן 4" בשנת 1995. הלוויין תפקד היטב במשך יותר מ-15 שנים לפני שסוכנות החלל החליטה שהגיע לסוף חייו המבצעיים.
תהליך "ההמתה" של הלוויין התבצע במספר תמרונים, שמטרתם הייתה להוריד אותו לאטמוספרה של כדור הארץ, בה הוא אמור להישרף. לדברי הסוכנות, התהליך, שכלל הורדה של הלוויין מגובה של 785 קילומטרים ל-573 קילומטרים לאורך תקופה ארוכה בה נוקזו מיכלי ההנעה שלו, נועד למזער את הסיכון לפיצוץ קטסטרופלי שהיה יוצר כמות גדולה של פסולת חלל.
שיגורו של הלוויין ERS 2 בשנת 1995 // צילום: סוכנות החלל האירופית
כעת, כ-12 שנים לאחר תחילת התהליך, כלי החלל האירופי צפוי להיכנס השבוע באופן סופי לאטמוספרה של כדור הארץ ולהישרף בה. הבעיה – כניסתו של הלוויין תהיה לא מבוקרת ומפעיליו לא יודעים היכן בדיוק השברים שלו צפויים ליפול לאחר שיתפרקו באוויר.
לדברי הסוכנות, למרות שנעשו כל המאמצים כדי להבטיח שחלקיו של הלוויין ייפלו במקום מספיק מרוחק באוקיינוס, עדיין קיים סיכוי, קטן ביותר אמנם, כי שברים במשקל של עד 52 קילו עלולים לנחות באזור מיושב.
לפי הערכות סוכנות החלל האירופית, כניסתו של הלוויין צפויה להתרחש מחר (יום רביעי) סביבות השעה 13:00 בצהריים (שעון ישראל), כאשר טווח התחזית הוא 15 שעות. חלק גדול מאי הוודאות נובע מפעילות השמש, שמשפיעה על צפיפות האטמוספרה העליונה שגוררת את הלוויין למטה.
אז האם צריך להיות מודאגים?
לא באמת. למרות שמדובר בלוויין גדול השוקל כ-2.3 טון והסיכוי הקטן לנפילה של חלקים ממנו – עצמים גדולים לא פחות נכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ מדי חודש ונשרפים מבלי שהם מגיעים לפני השטח. יתרה מכך, אין שום תיעוד על אדם שנהרג כתוצאה מפסולת חלל שנפלה עליו.
יש לציין כי אחת הסיבות שסוכנות החלל האירופית שומרת על שקיפות מלאה בכל הנוגע למסלולו של הלוויין ומעדכנת את הציבור בכך, היא הפעילות שהסוכנות מובילה בתחום הקיימות והצורך להפחית את פסולת החלל הנמצאת סביב כדור הארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו