"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר עשורים של מחקר: נאס"א איבדה קשר עם "וויאג'ר 1"

אחת ממשימות החלל הוותיקות ביותר של סוכנות החלל האמריקנית והחללית המרוחקת ביותר מכדור הארץ סובלת מתקלת תקשורת שמונעת ממנה לשדר נתונים • המהנדסים חוששים כי המשמעות היא שהכלי אבד לנצח במעמקי החלל

,עודכן
0השמעה
הדמיה של וויאג'ר 2 - התאומה של וויאג'ר 1. צילום: נאס"א

הגשושית "וויאג'ר 1", אחת ממשימות החלל הוותיקות ביותר של נאס"א, סובלת מתקלת תקשורת המונעת ממנה לשדר נתונים חזרה לכדור הארץ – מה שמעלה חשש רציני לגבי המשך פעילותה של החללית המרוחקת.

בהצהרה שמסרו לתקשורת, טענו בכירים בסוכנות החלל האמריקנית כי וויאג'ר 1 לא הצליחה לשלוח בחזרה נתונים כבר מחודש נובמבר האחרון, זאת למרות שהיא כן מצליחה לקבל ולבצע פקודות שנשלחות אליה. עם זאת, ללא גישה למערכת התקלות, המהנדסים מתקשים להעריך באופן מלא את מצבה של הגשושית.

המחשה של ההליוספירה - המיקום בו וויאג'ר 1 ו-וויאג'ר 2 היו עד לאחרונה,צילום: נאס"א

מאז ששוגרה לחלל בשנת 1977, התרחקה הגשושית מהשמש במהירות של 17 ק"מ לשנייה, כאשר בשנת 2012 יצאה וויאג'ר באופן רשמי ממערכת השמש שלנו והפכה לחללית הראשונה שעושה זאת. נכון לעכשיו, וויאג'ר 1 נמצאת במרחק של יותר מ-24 מיליארד ק"מ מכדור הארץ והיא הגשושית המרוחקת ביותר מאיתנו.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

המרחק והגיל עושים את שלהם

וויאג'ר 1 העבירה עד כה נתונים חזרה לכדור הארץ באמצעות מערכת נתוני הטיסה שלה, אחד משלושה מחשבים שנמצאים על סיפונה, אך תקלה באחת מתתי המערכות שלה הובילה לכך שבמקום הקוד הבינארי הרגיל שהייתה שולחת, הגשושית החלה לשלוח חזרה מחרוזות של אפסים.

לפי נאס"א, תיקון התקלה הוכח כמסובך מאוד, בעיקר בגלל גיל החללית ומרחקה מכדור הארץ - לאחר שליחת פקודה, צוות הקרקע צריך להמתין 45 שעות עד שהכלי יענה. במקביל, בגלל שהגשושית נבנתה ותוכננה בשנות ה-70, הטכנולוגיה הנוכחית לא תמיד מצליחה לעבוד מולה.

החללית וויאג'ר 2 לפני ששוגרה לחלל, ב-1977,צילום: איי.פי.

יחד עם זאת, גם אם נאס"א לא תצליח ליצור מחדש קשר עם וויאג'ר 1, עדיין יהיה בידיה כלי לחקר החלל העמוק בדמותה של הגשושית התאומה "וויאג'ר 2", שיצאה ממערכת השמש שלנו בשנת 2018 ושמרה על קשר רציף עם כדור הארץ מאז.

במקביל, הגשושית New Horizons של הסוכנות צפויה גם היא לצאת ממערכת השמש שלנו מתישהו בשנות ה-40 של המאה ה-21 (בעוד כ-20 שנים) ולערוך שורה של ניסויים ומחקרים אודות החלל העמוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר