"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפתיע: מחקר חדש טוען שטביעת האצבע שלנו לא מיוחדת כמו שחשבנו

מערכת בינה מלאכותית, שבדקה עשרות אלפי טביעות אצבע, הצליחה לזהות בדיוק של 75%-90% אם אותן טביעות שייכות לאותם אנשים • מוביל המחקר, שבוצע באוניברסיטת קולומביה: "אין לנו מושג איך המערכת עשתה זאת"

,עודכן
0השמעה
בדיקת טביעת אצבע (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

רבים מאמינים כי לכל אדם יש טביעת אצבע ייחודית אך ורק לו, אבלמחקר חדששולל את הטענה הידועה הזו.

צוות מחקר מאוניברסיטת קולומביה היוקרתית העביר מערכת בינה מלאכותית בדיקה, שבה המערכת הייתה צריכה לזהות מתוך אילו 60 אלף טביעות אצבע שייכות לאותם אנשים. לפי הצוות, המערכת השיגה 75%-90% הצלחה, גם אם הטביעות בוצעו מאצבעות שונות של אותו בן אדם. למרות זאת, מנהל המחקר, פרופסור הוד ליפסון, הודה: "אין לנו מושג איך מערכת ה-AI עשתה זאת".

טביעות אצבע,צילום: Getty Images


לפי הערכת החוקרים, המערכת ניתחה את טביעות האצבע בדרכים שונות מהמקובל, בכך שהיא התמקדה בכיווני רכסי מרכז האצבע, ולא באיך שאותם רכסים מסתיימים בפרטים קטנטנים. פרופ' ליפסון אמר כי הוא וגייב גואו, סטודנטית לתואר ראשון, הופתעו מהתוצאה. "היינו סקפטיים מאוד, היינו צריכים לבדוק אותה פעמיים", סיפר לאתר ה-BBC.

פרופסור גרהאם וויליאמס מאוניברסיטת האל, מומחה בתחום המדע הפורנזי, אמר כי רעיון ייחודיות טביעות האצבע מעולם לא היה חקוק בסלע. "אנחנו לא יודעים אם הטביעות אכן ייחודיות, אך כן יודעים שככל הידוע לנו, מעולם לא הוכח עד כה שלשני אנשים יש את אותן טביעות אצבע", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר