"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לזה לא ציפינו: פיתוח חדשני שואף להחליף את הצורך באיבר הכי בסיסי שלנו
צוות חוקרים מסין עובד על פיתוח מעניין במיוחד - אף מלאכותי שיוכל להתעלות על זה הביולוגי של בני האדם ויונקים אחרים כדוגמת כלבים • "ממשימה נעלה שיש לה פוטנציאל להשפעה בתחומי הרפואה, בטיחות מזון ועוד"
צעירים מריחים קפה בתאילנד. האם הטכנולוגיה תוכל לעקוף את היכולות האנושיות גם פה?. צילום: אי.פי.איי

לזה לא ציפינו: פיתוח חדשני שואף להחליף את הצורך באיבר הכי בסיסי שלנו

צוות חוקרים מסין עובד על פיתוח מעניין במיוחד - אף מלאכותי שיוכל להתעלות על זה הביולוגי של בני האדם ויונקים אחרים כדוגמת כלבים • "ממשימה נעלה שיש לה פוטנציאל להשפעה בתחומי הרפואה, בטיחות מזון ועוד"

,עודכן
0השמעה

האף הוא אחד האיברים שזוכים להכי הרבה תשומת לב בגוף האדם. אז מה תגידו אם תוכלו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת להחליף את האף שלכם באחד מלאכותי שגם יוכל לסייע באיתור מחלות וחומרים מזיקים בסביבה שלכם ובאוכל אותו אתם צורכים?

צוות חוקרים מהמחלקה להנדסה מכנית באוניברסיטת Tsinghua והקולג' לכימיה בבייג'ינג, עובדים נמרצות על פיתוח שיאפשר בדיוק את זה. "העתקה מדויקת של יכולות האף הביולוגי היא משימה נעלה שיש לה פוטנציאל לשינוי עולמי עם השפעות בתחומי הרפואה, בטיחות מזון, ניטור סביבתי ועוד", כך לדבריהם.

יחד עם זאת, יצירת אף אלקטרוני שיהיה מדויק מספיק ויוכל לחקות (ואולי אפילו להתעלות) על יכולותיו של האף הביולוגי של בני האדם אינו דבר של מה בכך, ולמרות הטכנולוגיה המתקדמת - החוקרים מודים כי מדובר באתגר מורכב.

"נכון להיום, עדין לא ניתן להשוות אפים אלקטרוניים לחוש הריח האנושי או זה של יונקים אחרים בגלל חוסר ההתאמה בין חיישני הגז במערכת לעומת קולטני הריח האנושיים", כתבו החוקרים במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Science.

נשים מריחות בשמים. חוש הריח האנושי מפותח יותר מכפי שאנחנו מבינים. אילוסטרציה,צילום: Getty Images

לדבריו של ראש צוות המחקר, ההשראה לפיתוח אף אלקטרוני הגיעה מעולם האלכוהול – טועמי יין והשיטה בה הם משתמשים על מנת להריח את היין בעת בדיקתו. "לאף האלקטרוני קשה להשיג את רמת הדיוק של האף האנושי שיכול לזהות לפחות 40 אלף תרכובות שונות. המטרה שלנו היא בסוף להגיע לרמה של אף אנושי", כך לדבריו.

השימוש באף אלקטרוני לא מוגבל רק לרחרוח יינות ותחום האלכוהול כמובן, ויש לו פוטנציאל גם לשמש ככלי עזר חשוב ברפואה, כמו למשל לאיתור מחלות שונות ואפילו סרטן.

טועמי יינות ואלכוהול מסוגלים להבדיל בין 40 אלף תרכובות שונות,צילום: אי.אף.פי

"ישנן עדויות לכך שנשיפות של חולים עם סרטן ריאות, שונות באופן משמעותי מאלו של אנשים בריאים", כך טוענים בצוות המחקר. "אף אלקטרוני מדויק יוכל לעזור באיתור תרכובות המצויות בנשיפות של אדם הסובל מסרטן ריאות ויוכל לסייע באיתור מוקדם של המחלה".

לפי ראש צוות המחקר, הצעד הבא של החוקרים הוא ללטש את הטכנולוגיה ולעשות בה שימוש בתחומים נוספים דוגמת זיהוי רעלים סביבתיים ופתוגנים באוכל. "המטרה שלנו היא כאמור לאפשר לאפים אלקטרוניים עתידיים לרחרח באופן גמיש שיתעלה על היכולות של בני האדם וזה של יונקים אחרים", כך לדבריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו