טכנולוגיה חדשה שפותחה ב-KASTEL -מכון לאבטחת מידע ואמינות ב-KIT (מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה בגרמניה) הוכיחה כי אותות WiFi שגרתיים מסוגלים לזהות בני אדם ולמפות את סביבתם בדיוק חסר תקדים - כל זאת ללא צורך במצלמות, בחומרה מיוחדת, ואפילו מבלי שהאדם הנצפה ישא עמו מכשיר המחובר לרשת.
"באמצעות התבוננות בהתפשטות גלי הרדיו, אנחנו יכולים ליצור תמונה של הסביבה ושל האנשים הנוכחים בה", מסביר פרופ' טורסטן שטרופה, מומחה לאבטחת סייבר מ-KASTEL, "זה עובד באופן דומה למצלמה רגילה, כשהשוני הוא שבמקרה שלנו נעשה שימוש בגלי רדיו במקום בגלי אור לצורך הניתוח והזיהוי".
החוקרים מסבירים כי מאחר והשיטה מתבססות על ניתוח גלי הרדיו הנעים במרחב, האדם הנצפה אינו חייב להחזיק בטלפון חכם, בשעון חכם או במכשיר אלחוטי אחר. "לכן, זה לא משנה אם אתם נושאים עליכם מכשיר WiFi או לא", מבהיר שטרופה. מעבר לכך, גם כיבוי המכשיר האישי שלכם לא ימנע מהמערכת לפעול: "מספיק שמכשירים אלחוטיים אחרים בסביבתכם יהיו פעילים"' אמר.
במסגרת הניסוי שביצע צוות המחקר בהשתתפות 197 משתתפים, הצליחה המערכת לנחש את זהותם של המשתתפים בדיוק של כמעט 100%- ללא תלויות בזווית הצפייה או בצורת הליכתו של האדם.
המסקנה: כל נתב הופך לכלי מעקב פוטנציאלי
חוקרי המכון, הזהירו כי הממצאים חושפים סיכון פרטיות חמור במיוחד, נוכח העובדה שרשתות אלחוטיות (WLAN) מופצות כיום באופן נרחב בבתים פרטיים, במשרדים, במסעדות ובמרחבים ציבוריים.
"הטכנולוגיה הזו הופכת כל נתב (ראוטר) לאמצעי פוטנציאלי למעקב", מזהיר יוליאן טודט מ-KASTEL, "אם אתם עוברים באופן קבוע ליד בית קפה שמפעיל רשת WiFi, רשויות ציבוריות או חברות מסחריות יוכלו לזהות אתכם שם מבלי שתשימו לב לכך - ולזהות אתכם שוב במועד מאוחר יותר".
פליקס מורסבך, חבר נוסף בצוות המחקר, מציין כי כיום קיימות דרכים פשוטות יותר עבור גורמי מודיעין או עברייני סייבר לעקוב אחר אנשים, כגון פריצה למערכות טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) או לפעמוני דלת המחוברים לרשת.
עם זאת, הוא מדגיש את הייחוד שבשיטה החדשה: "הרישתות האלחוטיות שנמצאות בכל מקום עלולות להפוך לתשתית מעקב כמעט כוללת עם תכונה מדאיגה אחת: הן בלתי נראות ואינן מעוררות שום חשד". בשונה ממצלמת אבטחה גלויה לעין, רשת אלחוטית אינה מספקת לאנשים שום אינדיקציה לכך שגלי הרדיו שלה משמשים לזיהוי הנוכחים בסביבה.
בלי ציוד מיוחד: ניצול של אותות גלויים - וזיהוי בתוך שניות בודדות
החוקרים מסבירים כי גישות קודמות לגילוי בני אדם באמצעות אותות אלחוטיים התבססו לרוב על ציוד ייעודי או על מדידות מורכבות - כגון חיישני LIDAR המודדים מרחקים באמצעות שידור אור וניתוח האות המוחזר, או שימוש במידע על מצב הערוץ (CSI) הבוחן כיצד האות משתנה כשהוא מוחזר מקירות, מרהיטים ומבני אדם.
אך בניגוד לכך, השיטה החדשה אותה פיתחו אינה דורשת חומרה מיוחדת, ודי במכשיר WiFi סטנדרטי כדי להפעילה. הטכנולוגיה מנצלת תקשורת שגרתית שמבוצעת על ידי "משתמשים לגיטימיים" המחוברים לרשת. מכשירים מחוברים משדרים באופן שוטף מידע בחזרה לנתב (או הראוטר) כדי לייעל את התקשורת האלחוטית. אותות אלה, המכונים "מידע משוב לבימוי אלומות" (Beamforming Feedback Information - BFI), מועברים ללא הצפנה - דבר המאפשר לכל גורם הנמצא בטווח הקליטה לקרוא אותם.
על ידי ניתוח המידע הזה, הוסבר כי המערכת מסוגלת לייצר תמונות של בני אדם ממגוון זוויות צפייה, ומשם לקבוע את זהותם. לאחר שמודל הלמידה הממוחשב אומן לזהות את האנשים, תהליך הזיהוי בפועל אורך שניות ספורות בלבד.
החשש משימוש במדינות דיקטטוריות.
"הטכנולוגיה הזו עוצמתית מאוד, אך בו-זמנית טומנת בחובה סיכונים לזכויות היסוד שלנו, ובייחוד לפרטיות", מסכם שטרופה. החוקרים מביעים דאגה מיוחדת מהאופן שבו הטכנולוגיה עלולה לשרת משטרים אוטוריטריים, ומזהירים כי זיהוי מבוסס WiFi יוכל לשרת מעקב אחר מפגינים או קבוצות אחרות - מבלי להזדקק לתשתית המעקב הגלויה של מצלמות רגילות.
נוכח תפוצתן הרחבה של הרשתות האלחוטיות, החוקרים קראו להטמיע הגנות פרטיות מובנות כבר בתקן ה-WiFi העתיד לבוא (IEEE 802.11bf), בטרם היכולות הללו יהפכו לקלות יותר לניצול בקנה מידה רחב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו