זה קרה לפני כמה שבועות: אחד מכלי ה‑AI הפופולריים הושבת למשך כמה שעות והגישה אליו נחסמה לחלוטין. מיליוני משתמשים מצאו עצמם נטולי עוזר נאמן באמצע יום עבודה. בשעון ישראל, האירוע התרחש בשעות הלילה. לפיכך, עבורי האירוע הסתכם בקריאת תגובות של משתמשים מתוסכלים וכועסים: "אני תקוע באמצע עבודה", "יש לי דדליין", "לא יכולים לעבוד היום" וכדומה. לפתע השאלה התיאורטית "מה נעשה בלי AI?" קיבלה משמעות.
השבתות כאלו ואחרות אינן נחלתו של כלי ספציפי. בכל טכנולוגיה יש באגים. אולם צלילה לנבכי התכתבויות בבלוגים ובמדיה החברתית מגלה צדדים מטרידים שלא חשבנו עליהם: עובדים מדווחים על בוסים שסומכים על ה-AI יותר מאשר עליהם, מנהלים שלא זזים בלי להתייעץ עם הבינה המלאכותית.
עד כה, הדיון בהשפעת ה-AI על שוק התעסוקה הסתכם בעיקר בשאלה האם הטכנולוגיה תחליף אותנו או לא. אולם העבודה היומיומית עם AI מעוררת סוגיות נוספות, כאובות לא פחות. אין ספק שה-AI יכול להגביר פריון, לקצר תהליכים ולפתוח הזדמנויות. אולם מאחר והקטר עבר מאפס למאתיים קמ"ש בפרק זמן קצר, יתכן ששכחנו להפעיל בדרך כמה בלמים.
מחול שדים של כלים וסוכנים
מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי Boston Consulting Group גילה תופעה חדשה של "עומס קוגניטיבי מצטבר". ככל שגדל מספר הכלים והשימושים בו‑זמנית, כך גוברת עייפות המוח ותהליך קבלת ההחלטות נפגע. התופעה הזו זכתה לכינוי "AI Brain Fry" - והנתונים מדאיגים. עובדים שמדווחים על Brain Fry מבצעים כ‑11% יותר טעויות, מדווחים על עלייה של כ‑33% בתחושת "עייפות החלטות", ומבטאים כ‑39% יותר נכונות לעזוב את מקום העבודה.
זה אומר שגם כשהכלים עובדים "כמו שצריך", בלי השבתות וקריסות, ריבוי מודלים והישענות עליהם לא תמיד מתורגמים לעלייה בפריון. כמקובל בגרפים, בנקודה מסוימת הוא מתהפך - והיתרון הופך לחיסרון. האם מנהל שיווק שמתקשה לתפעל עשרות סוכני AI במקביל הוא בהכרח איש שיווק בלתי מוכשר? לא בטוח.
בריחה רגשית
מחקר של OpenAI ו-MIT, שבחן אלף משתמשים על פני ארבעה שבועות, מצא שככל שהשימוש היה אינטנסיבי יותר, וככל שהמשתמשים נטו מראש ליצירת קשר חזק עם ה-AI, כך עלו מדדי הבדידות והסתמכות רגשית. המשתתפים שתפסו את הבוט כ"חבר" שיכול להשתלב בחיים האישיים, היו בסיכון גבוה יותר לפגיעה ברווחתם הנפשית.
עבור ספקיות ה-AI, העלייה בשימוש הוא בשורה טובה. אולם עבור עסקים, מדובר בסיכון. מנויים בתשלום מתלוננים יותר ויותר על מגבלות שימוש בלתי מתוכננות, קפיצות חדות במכסת הצריכה ודרישות פתאומיות לשדרוג. לקוחות במסלולי Max דיווחו על מצב שבו מד שימוש קופץ מ‑50% ל‑90% אחרי פרומפט יחיד. אחרים טוענים שננעלו מחוץ למערכת לאחר כ‑90 דקות עבודה. לעיתים המשתמש נדרש לשדרג את חשבונו בסכום שגבוה פי עשר, כדי להמשיך לצרוך את השירות אליו התרגל.
ניכר שהאימוץ המהיר של ה-AI מכריח את הספקיות להתאים את מגבלות השימוש, בעיקר בשעות השיא. אך עבור המשתמש המשמעות היא שמשימות שהיו ברות ביצוע הופכות לבלתי אפשריות במחי יד ובאופן חד צדדי. משתמשים פרטיים, פרילנסרים ועסקים קטנים הם פגיעים במיוחד.
ה-AI חושב בשבילי
חברת המחקר גרטנר מדברת מפורשות על "גל של חשיבה עצלנית", שנובע מאוטומציה מואצת. היא מזהירה מפני ניוון של חשיבה ביקורתית ויצירתית עקב שימוש יתר ב‑AI. והתחזית שלה מטרידה. עד 50% מהארגונים יצטרכו בשנים הקרובות ללמוד להעריך מיומנויות חשיבה נטולות AI, עקב הגל הצפוי של "חשיבה עצלנית".
בשימוש נכון, בינה מלאכותית היא כלי עזר מצוין. אבל כשהיא הופכת למתווך כמעט אוטומטי בין האדם לעולם, היא כבר לא תורמת, אלא מחלישה. אולי אם התקלה הבאה ב-AI תגרום לנו להרגיש שוב אי נוחות מול המסך הריק - ניזכר שיש לנו מוח משלנו, וזו תהיה התקלה הכי בריאה שהמערכת יכולה לספק.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת תרבות וטכנולוגיה וחברה בצוות המגזין של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו