למה אוגרים בתרדמת לא מאבדים מסת שריר?

אוגרים סוריים (או אוגרים זהובים) נכנסים לתרדמת של חודשים ארוכים מבלי לאבד את כוח השרירים הדרוש להם כדי לרוץ עם בוא האביב. קבוצת חוקרים בהובלת אוניברסיטת הירושימה טוענים כי כעת הם מבינים את אחת הסיבות לכך. "תאי גזע של שרירי השלד באוגרים סוריים במצב שינה עמוקה שומרים על תפקודם על ידי דיכוי הפעילות במהלך השינה העמוקה", מדווחת הקבוצה. המחקר, שנערך בשיתוף עם עמיתים מאוניברסיטת פוקויאמה, אוניברסיטת הוקאידו ואוניברסיטת קיטאסאטו, פורסם בכתב העת The FASEB Journal.

בעלי חיים הנכנסים לתרדמת חורף שומרים על מסת השרירים שלהם למרות שהם אינם אוכלים ונשארים ללא תנועה במשך תקופות ממושכות, מצב שבדרך כלל היה גורם לניוון חמור ולפגיעה ביכולת ההתחדשות אצל מינים אחרים.

כדי לבחון את ההבדל, הצוות בידל תאי גזע של שרירי השלד - המכונים תאי לוויין - מאוגרים סורים והשווה אותם לתאים של מינים שאינם נכנסים לתרדמת חורף. הניסויים הראו שתאי הלוויין של האוגרים הנכנסים לתרדמת חורף היו עמידים יותר למוות תאי הנגרם מקור. חומר בשם גלוטתיון פרוקסידאז 4, או GPX4, היה מצוי בשפע בתאים אלה, מה שמצביע על כך שהחומר קשור לנזק מקור שהאוגרים מצליחים להימנע ממנו.

ניתוח RNA הוסיף עוד חלק לפאזל. גנים המניעים את היווצרות השרירים, הפעלת תאי לוויין והבחנה בין רקמות היו בשימוש נמוך באוגרים במהלך החשיפה לקור. החוקרים מתארים מצב של חיסכון באנרגיה, שבו תהליכי התחדשות יקרים מצטמצמים באופן סלקטיבי, ומפרידים בין הישרדות תאי הלוויין לבין התחדשות.

הבנת האופן שבו בעלי החיים מבצעים את האיזון הביולוגי הזה "עשויה לתרום להבנה טובה יותר של תחזוקת רקמת השריר בטמפרטורות נמוכות ממושכות, ולהוביל ליישומים טיפוליים", מציינים החוקרים. הקבוצה מקווה שהמחקר יסייע בגיבוש אסטרטגיות ליצירת "שרירים שאינם מתנוונים" בקרב אנשים המתמודדים עם חוסר פעילות ממושך, אשפוז ממושך בבתי חולים או טיסות חלל ארוכות בעתיד.