מחקר בדק מה קורה לפעוטות שנחשפים למסכים - והתוצאות מדאיגות

מחקר אורך שנערך בסינגפור קשר בין חשיפה ממושכת למסכים לפני גיל שנתיים לבין שינויים מדידים בהתפתחות המוח, שהשפיעו בהמשך על ההתנהגות והבריאות הנפשית. הממצאים פורסמו השבוע בכתב העת eBioMedicine. חוקרים מהסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר בסינגפור ובית הספר לרפואה Yong Loo Lin של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור עקבו אחר 168 ילדים מינקותם, וביצעו בהם סריקות מוח בגילאי 4.5, 6 ו-7.5. 

"התבגרות מואצת של רשתות המוח לעיבוד חזותי ובקרה קוגניטיבית", כך תיאר צוות המחקר את המוח של פעוטות שבילו את מרבית זמנם עם טלפונים, טאבלטים או טלוויזיות. הקבוצה הזהירה כי התפתחות מוקדמת עלולה להפחית את הגמישות הדרושה לחשיבה מורכבת בשנות הלימודים. 

על ידי השוואת תמונות לאורך זמן, המדענים ראו כי מסלולים עצביים הקשורים לראייה ולשליטה מלמעלה למטה התייצבו בדפוסים דמויי מבוגרים מוקדם יותר אצל משתמשים כבדים במסכים מאשר אצל בני גילם עם חשיפה נמוכה יותר. הרגלי המסך שנמדדו בגילאי שלוש וארבע לא יצרו את אותם שינויים נוירולוגיים, מה שמדגיש את השנתיים הראשונות כחלון רגיש להיווצרות סינפסות.

מעקב ארוך טווח חיזק את נתוני ההדמיה. ילדים עם חשיפה גבוהה למסכים בינקותם קיבלו החלטות לאט יותר בגיל 8.5 ודיווחו על חרדה גבוהה יותר בגיל 13, על פי החוקרים. לבחירות ההוריות היה תפקיד מכריע. "כמות וסוג החשיפה למסכים בינקות נקבעים במידה רבה על ידי המודעות של ההורים והמטפלים ושיטות ההורות. פעילויות כמו קריאה משותפת של הורים וילדים עשויות לנטרל את השפעות זמן המסך", ייעצו החוקרים. 

המחקר לא קבע מגבלה יומית קבועה, אך הזהיר כי שימוש דיגיטלי מתמשך וחוזר, המחליף משחק אינטראקטיבי או שיחה עם ההורים והמטפלים, מהווה את הדאגה הגדולה ביותר. המחקר תומך בהנחיות רפואיות לילדים, הממליצות כבר היום על שימוש מועט או ללא שימוש במסכים לילדים מתחת לגיל שנתיים.