"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"זוהר בעצמו": חוקרים סינים יצרו צמח שמפיץ אור זרחני בעזרת חומרים ביתיים
טכנולוגיה חדשנית מאפשרת יצירת צמחים סוקולנטים זוהרים בצבעים שונים תוך 10 דקות • עדיין לא ברור כיצד החלקיקים משפיעים על בריאות הצמחים לאורך חייהם
הצמח הזוהר שיוצר בסין. צילום: Liu et al, Matter

"זוהר בעצמו": חוקרים סינים יצרו צמח שמפיץ אור זרחני בעזרת חומרים ביתיים

טכנולוגיה חדשנית מאפשרת יצירת צמחים סוקולנטים זוהרים בצבעים שונים תוך 10 דקות • עדיין לא ברור כיצד החלקיקים משפיעים על בריאות הצמחים לאורך חייהם

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים מאוניברסיטת דרום סין לחקלאות יצרו צמחים סוקולנטים צבעוניים הזוהרים בחושך ושומרים על זוהר נראה לעין למשך שעתיים.

בהובלתו של ד"ר שואג'יה ז'אנג, הצוות יצר את האפקט על ידי הזרקת מיקרו-חלקיקי זרחן זוהרים ישירות לעלים של הסוקולנט המכונה כפנית (Echeveria Mebina). הצוות השתמש בחלקיקים דומים לאלה שבצעצועים וצבעים זוהרים בחושך, שספגו אור ושידרו אותו מחדש באיטיות באורכי גל שונים. חומר אחד ספג אור אולטרה סגול וכחול ושידר אור ירוק, והשילובים כללו כחול, ירוק, אדום, לבנדר ולבן.

כדי להגביר את הבהירות והאחידות, החוקרים השתמשו בחלקיקים ברוחב של כ-6-8 מיקרומטר - בערך הרוחב של תא דם אדום - כי הם גדולים מספיק כדי לפלוט אור עז, אך מסוגלים לנוע דרך רקמות הצמח. "חלקיקים בגודל ננו יכולים לנוע בחופשיות רבה יותר, אך התוצאות הרבה יותר עמומות", אמר שוטין ליו, אחד החוקרים. החלקיקים התפשטו בעלים בתוך שניות, ו"כל העלה של הצמח החל לזהור", אמר ליו.

אפקט הזוהר בחשכה נטען מחדש תחת אור השמש או תחת תאורת LED, וניתן להפעילו שוב ושוב במשך כ-10 ימים. בעוצמה מרבית, הצמחים פלטו אור מספיק כדי להתחרות במנורת לילה קטנה, והזרחן הירוק זרח במשך כשעתיים לפני שדעך. בהדגמה אחת, הצוות בנה קיר של 56 צמחי כפנית זוהרים, שהאירו את האובייקטים הסמוכים ואפשרו קריאה בחושך.

ניסיונות עם צמחים אחרים כשלו ורק הסוקולנטים הניבו זוהר עז, משום שמבנה העלים שלהם פיזר את החלקיקים ביעילות. הצוות העריך כי עלות החומרים הייתה מעט יותר מ-10 יואן (כ-5 שקלים), ולכל עלה היה צריך להזריק בנפרד כדי לייצר את הזוהר.

"מנורת צמחים חיה ומוארת", תיאר ליו את הפיתוח. "אני פשוט מוצא את זה מדהים שחומר מיקרוסקופי, שנוצר כולו על ידי בני אדם, יכול להשתלב בצורה כל כך חלקה במבנה הטבעי של צמח. הדרך שבה הם משתלבים היא כמעט קסומה. זה יוצר סוג מיוחד של פונקציונליות", אמר ליו. ליו שרטט חזון רחב יותר – המזכיר את העולם של אוואטר – שבו צמחים זוהרים מאירים מערכות אקולוגיות שלמות.

הפיתוח הצביע על אפשרויות לתאורה בעוצמה נמוכה בשבילים, בגנים ובעיצוב פנים, אם כי הצעד הבא הוא להאריך את משך הזוהר כדי לאפשר מנורת צמחים פונקציונלית באמת. הצוות חקר יישומים מעבר לצמחים סוקולנטים והגיש בקשה לפטנט על הטכנולוגיה.

"התמונות הזוהרות יפות", אמר סקוט לנהאן, מנהל המרכז לביולוגיה סינתטית חקלאית באוניברסיטת טנסי. "אבל מה קורה למיקרו-חלקיקים לאחר שהצמח מת? זה מה שצריך להדאיג כשבוחנים את הטכנולוגיות המלאכותיות הללו".

ואכן, עדיין לא ברור כיצד החלקיקים משפיעים על בריאות הצמחים לאורך חייהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...