רופא שיניים מלונדון חושב שפיצח את "הנוסחה" של דה וינצ'י

מחקר חדש בכתב העת Journal of Mathematics and the Arts מציע שלאונרדו דה וינצ'י שילב משולש שווה צלעות ב"אדם הוויטרובי" משנת 1490. רופא השיניים הלונדוני רורי מק סוויני אמר שמצא את הצורה על ידי שרטוט קווים מטבורה של הדמות לנקודות שבהן כפות הרגליים החיצוניות נוגעות במעגל המקיף, והוסיף שהמשולש מגדיר את יחסי הפרופורציות של היצירה.

רופא השיניים קישר את הצורה הנסתרת למשולש בונוויל, כלל גיאומטרי שהוצג בשנת 1864 על ידי רופא השיניים האמריקני ויליאם בונוויל כדי להציג מודל תפקוד לסת אידיאלי. ברפואת שיניים, משולש בונוויל מחבר את שני המפרקים של הלסת התחתונה ואת נקודת האמצע בין השיניים החותכות התחתונות המרכזיות, כשאורכו של כל צד הוא עשרה ס"מ. על ידי מיפוי אותה צורה על האדם הוויטרובי, מק סוויני טען שלאונרדו הבין זאת עוד לפני שבונוויל פרסם את עבודתו.

הוא חישב שהמשולש יצר יחס של בערך 1.64 בין צלע הריבוע של הציור לרדיוס המעגל, תואם לערך יחסי של אחד ל-1.6333 הנראה במבני גביש וכדורים צפופים. חזרה על המשולש שש פעמים סביב הטבור יצרה משושה אשר, לדבריו, הבהיר כיצד לאונרדו גזר את אורך צלע הריבוע. "העובדה שדה וינצ'י השתמש בצורה זו בציור משנת 1490 מעידה על תובנתו הגאונית לגבי גוף האדם. מדע מודרני אפילו לא היה קיים אז", אמר מק סוויני.

"אם תפתח את רגליך מספיק כך שראשך יונמך באחד חלקי ארבעה עשר מגובהך... המרווח בין הרגליים יהיה משולש שווה צלעות", מק סוויני ציטט מרשימותיו של דה וינצ'י.

חוקרים הניחו עד עתה שדה וינצ'י פתר את מיקום דמות האדם בתוך מעגל וריבוע מבלי לפרט את המתמטיקה. מק סוויני טען שהמשולש שווה הצלעות שימש כשלב החסר, ושהוא מדגים את מה שהוא כינה "האחדות המתמטית בין צורה וסדר טבעי".