מחקר חדש מגלה: זה ההבדל המשמעותי בין מוח של פסיכופתים לאנשים רגילים

האם אנשים בעלי התנהגות פסיכופתית חולקים מאפיינים נוירולוגיים דומים? 

פסיכופתיה מאופיינת בחוסר אמפתיה כרוני, התנהגות מניפולטיבית ואימפולסיביות, המובילים למעשים אגרסיביים ואלימים. מחקר חדש חושף הבדלים במבנה המוח בין אנשים בעלי תכונות פסיכופתיות לבין אלה שאינם, ורומז שהמעגלים העצביים השולטים בהתנהגות באנשים עם נטיות פסיכופתיות עלולים להיות בלתי מפותחים או פגומים.

עם זאת, המחקר מצא כי התנהגויות כמו שקרנות פתולוגית וחוסר אמפתיה, המכונות תכונות "בינאישיות-רגשיות", אינן קשורות למבנה המוח באופן חזק כמו תכונות התנהגות אנטי-חברתית.

מדענים מאוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף שבגרמניה ומוסדות בארצות הברית בחנו שינויים מבניים במוחם של 39 גברים מבוגרים שאובחנו עם פסיכופתיה באמצעות טכניקות הדמיית מוח. החוקרים העריכו את התכונות הפסיכופתיות של המשתתפים באמצעות כלי דיאגנוסטי מתוקנן לבדיקת פסיכופתיה (PCL-R), המשלבת שלושה ציונים: ציון גלובלי, ציון גורם 1 המודד תכונות בינאישיות ורגשיות, וציון גורם 2 המודד התנהגות אימפולסיבית ואנטי-חברתית.

החוקרים הבחינו בירידה בנפח של אזורי מוח מסוימים באנשים עם ציונים גבוהים בגורם 2, התנהגות אימפולסיבית ואנטי חברתית, כולל הגשר, התלמוס, גרעיני הבסיס והאינסולה, שהם קריטיים לשליטה התנהגותית. המחקר מצא כי לאנשים עם תכונות פסיכופתיות יש, בממוצע, נפח מוח קטן ב-1.45% בהשוואה לקבוצת הביקורת, מה שמצביע על בעיות התפתחותיות פוטנציאליות הקשורות להפרעה.

"תוצאות ההשוואה הקבוצתית מרמזות באופן זמני על הפרעה נרחבת יחסית בהתפתחות המוח אצל נבדקים פסיכופתיים", ציינו המחברים במאמרם המפורסם. "ההפרעות ההתנהגותיות הנמדדות על ידי גורם 2 של ה-PCL-R קשורות לחוסרים בנפח באזורים שהם חלק ממעגלים קדמיים תחת קליפת המוח (פרונטו-תת-קורטיקליים) שייתכן ומעורבים בשליטה התנהגותית".

עבור ציוני גורם 1, הצוות מצא ראיות חלשות מאוד לשינויים במבנה המוח בין אלה עם פסיכופתיה גבוהה לבין נבדקי הביקורת, המראים רק הבדלים קלים במבנה המוח בקרב אלה שקיבלו ציון גבוה בגורם זה. לעומת זאת, ציון גבוה בגורם 2 היה קשור לנפחים נמוכים יותר במספר אזורי מוח הקשורים לאימפולסיביות והתנהגויות אנטי-חברתיות.

המחקר, שפורסם בכתב העת "פסיכיאטריה ונוירולוגיה קלינית", מספק פרספקטיבה על הנוירוביולוגיה העומדת בבסיס התוקפנות וההתנהגות האלימה. הוא מציע קשר נוירוביולוגי בין התנהגות אנטי-חברתית לבין נפח מוח מופחת באזורים נרחבים, במיוחד באזורים הקשורים לשליטה התנהגותית.

במחקר נאמר כי עם הבנה עמוקה יותר של פסיכופתיה והמאפיינים הייחודיים במוחם של מטופלים, ייתכן שניתן יהיה לשנות את תוצאותיה, להוביל להתערבויות יעילות ולזהות כיווני טיפול אפקטיביים יותר. החוקרים מעודדים מחקר נוסף בתחום לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות מוחלטות, ומדגישים את הצורך בנתונים רחבים ומייצגים יותר, במיוחד בנוגע לקבוצות גיל ומגדר מגוונות.