"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: מה קורה כשמפסיקים להשתמש בתרופות נגד דיכאון?

הסיכוי לחוות תסמיני גמילה עולה פי 10 אצל מי שנוטל נוגדי דיכאון מעל שנתיים

,עודכן
0השמעה
דיכאון (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קולג' לונדון (UCL) חשף כי אנשים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון במשך יותר משנתיים נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לחוות תסמיני גמילה בהשוואה למשתמשים לטווח קצר כאשר הם מפסיקים את התרופה.

"הממצאים מאשרים את מה שחוקרים חשבו מזמן - שהסבירות לחוות תסמיני גמילה בעת הפסקת נטילת תרופות נגד דכאון נקבעת בעיקר על פי משך השימוש", צייין ד"ר מארק הורוביץ, חוקר קליני אורח בחטיבת הפסיכיאטריה של UCL.

"בעוד שהפסקת נטילת התרופות יכולה להיות קלה יותר עבור אנשים שנטלו אותן רק לתקופה קצרה, תרופות אלו משמשות בדרך כלל לזמן ממושך. מחצית ממי שלוקחים תרופות כאלו בבריטניה עושים זאת למשך שנה לפחות, ורוב המשתמשים בארה"ב נוטלים אותם למעלה משנתיים".

המחקר, שפורסם בכתב העת Psychiatry Research, ניתח תשובות סקר מ-310 משתתפים באנגליה שניסו להפסיק לקחת תרופות נגד דכאון שנרשמו להם לפני כן. רוב המשתתפים - 62% - דיווחו כי התרופות הועילו להם.

המשתתפים נשאלו על מגוון רחב של תסמיני גמילה אפשריים ודיווחו בעצמם האם התסמינים היו קלים, בינוניים או חמורים. בקרב כל הקבוצה, 79% דיווחו על לפחות תסמין גמילה אחד. באופן בולט, 45% חוו תסמינים שהם סיווגו כבינוניים או חמורים, ו-30% דיווחו על תסמינים בינוניים ו-15% דיווחו על תסמינים חמורים.

בקרב אלה שנטלו נוגדי דיכאון במשך שנתיים או יותר, 79% מפתיע אמרו שלא הצליחו להפסיק כשניסו לעשות זאת.

יתר על כן, 76% מהמשתתפים חוו לפחות תסמין גמילה לא-רגשי אחד כגון סחרחורת, כאב ראש, ורטיגו או בחילה. 43% חוו ארבעה או יותר מתסמינים אלה.

בניתוח שנערך על ידי חוקרים בחטיבת הפסיכולוגיה ומדעי השפה של UCL, הצוות קבע כי משך השימוש בתרופות היה הגורם העיקרי שהשפיע על השכיחות, החומרה ומשך השפעות הגמילה, וכן על היכולת של אנשים להפסיק ליטול את התרופה. ההבדלים בין משתמשים לטווח קצר וארוך לא הוסברו על ידי חומרת הדיכאון או הפרעת החרדה הבסיסית.

נמצא כי הסיכויים לחוות השפעות גמילה כלשהן היו גדולים פי עשרה עבור אלה שנטלו תרופות נגד דכאון במשך יותר משנתיים בהשוואה לאלה שנטלו אותם פחות משישה חודשים. בקרב משתמשים ארוכי טווח, 64% דיווחו על השפעות גמילה בינוניות או חמורות, ו-25% דיווחו על השפעות גמילה חמורות. לעומת זאת, בקרב אלה שנטלו את התרופה שישה חודשים או פחות, הרוב (73%) דיווחו על היעדר השפעות גמילה או רק תסמינים קלים, כאשר רק 7% חוו תסמיני גמילה חמורים.

30% מהמשתמשים לזמן ארוך דיווחו על תסמינים שנמשכו יותר משלושה חודשים, ו-12% חוו תסמיני גמילה במשך יותר משנה. בקרב משתמשים לטווח קצר, רק 10.5% חוו תסמיני גמילה במשך יותר משלושה חודשים, כאשר רוב התסמינים נפתרו בתוך פחות מארבעה שבועות.

"זו סיבה אחת למה לא צריך לקחת את התרופות יותר מהנדרש", אמר ד"ר הורוביץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר