רונאן, נקבת אריה ים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז (UCSC), שוב הדהימה מדענים ביכולות הקצביות יוצאות הדופן שלה, כשעלתה על ביצועי בני אדם במבחנים מבוקרים. מחקרים אחרונים הראו שיכולות שמירת הקצב של רונאן השתפרו במהלך שתים-עשרה השנים האחרונות.
על פי מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים ב-UCSC, כולל חוקר המוח הקוגניטיבי פיטר קוק וחוקרת המדע קולין רייכמות', רונאן סנכרנה את תנועותיה בדיוק כזה שהשיגה תהילה עולמית ביכולתה לנענע את ראשה לפי קצב. "היא מדויקת להפליא, עם שונות של רק עשירית ממצמוץ עין בין כל מחזור", הסביר קוק.
רונאן השתתפה בכ-2,000 תרגילי קצב במשך 12 שנות מחקר, במהלכן הניעה את ראשה בקצב עם מטרונום בשלוש מהירויות שונות: 112, 120, ו-128 פעימות לדקה. ראוי לציין ש-112 ו-128 פעימות לדקה היו חדשות לרונאן, מה שאפשר למדענים לבחון את הגמישות שלה בזיהוי קצבים חדשים. בטמפו המתורגל ביותר שלה של 120 פעימות לדקה, רונאן התאימה את הקצב בממוצע תוך 15 אלפיות שנייה, בהתחשב בכך שלוקח לאדם, בממוצע, 150 אלפיות שנייה למצמץ.
כדי להשוות את יכולותיה עם בני אדם, צוות המחקר ערך ניסויים שכללו עשרה סטודנטים שהתבקשו לחקות את הנענועים הקצביים של רונאן בצורה מדויקת ככל האפשר. הסטודנטים הניעו את הזרוע המועדפת עליהם בתנועה זורמת, למעלה ולמטה לקצב של מטרונום הקשה. התוצאות הראו שלרונאן היה דיוק גבוה יותר ופחות שונות בשמירת הזמן מאשר לסטודנטים; ב-128 פעימות לדקה, היא ביצעה בממוצע 129 תנועות ראש, בעוד שהסטודנטים ביצעו בממוצע 116.2 פעימות לדקה.
"ההשוואה הראתה שרונאן שיפרה את כישוריה ככל שהתבגרה, וביצועיה הכוללים היו סטטיסטית בלתי ניתנים להבחנה או טובים יותר מעשרה מתוך שנים עשר נבדקים אנושיים", ציינו החוקרים. הם השתמשו בביצועי הסטודנטים כדי לדגם את הביצועים התיאורטיים של 10,000 בני אדם המבצעים את אותה התנהגות קצבית, ורונאן דורגה באחוזון ה-99 באמינות שמירת הקצב.
מסעה של רונאן החל ב-2008 כשנולדה בטבע ולאחר מכן חולצה שלוש פעמים בשל תת-תזונה ותשישות. לאחר שנקבע כי לא ניתן לשחררה בחזרה לטבע, היא אומצה למעבדתו של פרופסור אלן ב-UCSC ב-2010, שם הפכה לחברה קבועה.
תחילה אומנה לנענע את ראשה בקצב עם מטרונום החל מגיל שלוש, וכישרונה לסנכרון קצבי התגלה במהירות. ב-2013, חוקרים דיווחו שרונאן יכולה לנענע את ראשה לפי קצב ולהתאים את הנענועים שלה לטמפו ולמוזיקה שלא שמעה קודם לכן, מאתגרת פרדיגמות קיימות לגבי אילו מינים יכולים לתפוס ולייצר קצב.
"רונאן נמצאת בשיא הקצבי שלה והיא חיית המחקר המושלמת לעזור לנו לענות על הסדרה הבאה של שאלות לגבי קצב בלא-אנושיים", אמר פיטר קוק, המחבר הראשי של המחקר. הוא הוסיף כי "המסע שלה מאריה ים יתומה, נלהבת וסקרנית לדמות מפתח במחקרי תפיסת קצב עלה על כל הציפיות".
ממצאי המחקר מאתגרים את תיאוריית הלמידה הקולית של קצב, שהציעה כי היכולת לנוע בקצב למוזיקה באופן ספונטני היא ייחודית למינים מסוימים המסוגלים ללמוד קולות מורכבים. אריות ים, שלא הראו יכולת ללמוד קולות חדשים, נחשבו בעבר כבלתי מסוגלות לסנכרון קצבי כזה.
"אחת התוצאות החשובות ביותר של המחקר היא העובדה שהתבגרות וניסיון חשובים. זה לא רק מבחן של ביצוע קצבי. זה משקף את ההתנהגות הקוגניטיבית שלה ואת יכולתה לזכור ולשפר אותה לאורך זמן", אמרה רייכמות'. החוקרים מדגישים שההשתתפות של רונאן היא התנדבותית, והיא מתעסקת במחקרים רק כשהיא במצב רוח מתאים. "בשבילה, זה משחק שהיא יודעת איך לנצח בו, והיא אוהבת את הדגים שמגיעים איתו", ציינה רייכמות'.
ההצלחה באימון של רונאן מרמזת שייתכן שגם בעלי חיים אחרים ניחנים ביכולות קצביות דומות. "אני מאד אופתע אם יתברר שלא ניתן לגרום לכלב בורדר קולי לעשות משהו דומה למה שרונאן עושה, אם משקיעים בזה מספיק זמן", אמר קוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו