אנשים עם מחלת אלצהיימר יכולים ככל הנראה לשמר את יכולתם לחוות אמפתיה, למרות ירידה ביכולות חברתיות אחרות – כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטי קולג' לונדון (UCL).
החוקרים מצאו כי חולי אלצהיימר קיבלו ציונים מעט גבוהים יותר במדד לאמפתיה רגשית לעומת בני גילם הסובלים מירידה קוגניטיבית קלה (MCI), זאת אף על פי שציינו תוצאות נמוכות יותר במדדים אחרים של קוגניציה חברתית, כמו זיהוי רגשות בפנים והבנת מחשבות של אחרים.
מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia, מציינים כי זו עשויה להיות הפעם הראשונה בה נמצא שתחום קוגניטיבי כלשהו משתפר דווקא במצב של דמנציה.
אלצהיימר (אילוסטרציה). "המחקר עשוי לעזור לחולי אלצהיימר לבנות ולשמר קשרים חברתיים", צילום: PeopleImages.com - Yuri A, שאטרסטוק
החוקר הראשי, ד"ר אנדרו זומרלאד מהמחלקה לפסיכיאטריה של UCL, אמר: "מצאנו ראיות משכנעות לכך שאנשים עם אלצהיימר שומרים – ואולי אף מפתחים – אמפתיה רגשית, יותר מאנשים בשלבים מוקדמים של הירידה הקוגניטיבית".
לדבריו, "לממצא הזה עשויה להיות חשיבות קלינית – הוא עשוי לאפשר לפתח תמיכות פסיכולוגיות שמבוססות על יכולות האמפתיה הללו, כדי לעזור לחולי אלצהיימר לבנות ולשמר קשרים חברתיים".
החוקרים ניתחו נתונים מ-28 מחקרים קודמים שנערכו ברחבי העולם וכללו יחד 2,409 משתתפים עם ירידה קוגניטיבית קלה או דמנציה. ירידה קוגניטיבית קלה נחשבת לשלב סיכון לדמנציה, ומתבטאת בנסיגה ביכולות החשיבה החורגת מהצפוי לגיל האדם – אך מבלי לפגוע משמעותית בתפקוד היומיומי.
בממצאים נמצא כי חולים בדמנציה – כולל אלצהיימר ודמנציה פרונטוטמפורלית – הציגו ירידה עקבית ביכולת לזהות רגשות בפנים ולהבין תהליכי חשיבה של אחרים, לעומת קבוצת השוואה של אנשים עם MCI בלבד.
עם זאת, נמצא רמז לכך שחולי אלצהיימר מפגינים דווקא אמפתיה רגשית גבוהה יותר מאלו שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר. במחקר שבו נמצא הפער המשמעותי ביותר, דווח כי חולי אלצהיימר הגיבו באופן מוגבר לרגשות שליליים – מה שעשוי להסביר קשיים בוויסות רגשי כשהיכולות הקוגניטיביות האחרות נחלשות.
החוקרת פיויו שי, מהמחלקה לפסיכיאטריה ב־UCL ומחברת שותפה למאמר, אמרה: "הפגיעות ביכולות החברתיות של חולי דמנציה מקשות עליהם לזהות כוונות ורגשות של אחרים, ולתפקד באינטראקציות חברתיות. הדבר עלול לגרום למצוקה גם עבור המטופלים וגם עבור המטפלים – ולחזק את תחושת הבדידות".
היא הוסיפה כי חשוב לספק תמיכה למשפחות של חולי דמנציה כדי שיוכלו להבין ולהתאים את עצמן לשינויים בהתנהגות ובמבע הרגשי של יקיריהן.
החוקרים מדגישים את הצורך בנתונים אורך נוספים, שיאפשרו לעקוב אחר שינויים ביכולות החברתיות של אנשים מזדקנים – עם וללא ירידה קוגניטיבית – כדי להבין טוב יותר את תפקידה של קוגניציה חברתית באבחון ובמעקב אחרי התקדמות הדמנציה.
ד"ר זומרלאד סיכם: "יש צורך דחוף בכלים טובים יותר שיאפשרו זיהוי מוקדם של פגיעות בקוגניציה חברתית – כלים שיכולים לתרום גם לאבחון מוקדם וגם לחיזוי קצב ההידרדרות".
