"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר גנטי חדש: כל הוורדים היו פעם צהובים
המחקר חושף את המוצא הצנוע של הוורדים, לפני שקיבלו את מגוון הצבעים ואת עלי הכותרת המפוארים שלהם
זן הוורד Rosa persica. צילום: Will-o-the-wisp, שאטרסטוק

מחקר גנטי חדש: כל הוורדים היו פעם צהובים

המחקר חושף את המוצא הצנוע של הוורדים, לפני שקיבלו את מגוון הצבעים ואת עלי הכותרת המפוארים שלהם

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מקורן של הוורדים המודרניות הן ככל הנראה אב קדמון משותף שהיה פרח צהוב עם שורה אחת של עלי כותרת ועלים מורכבים המחולקים לשבעה עלעלים קטנים יותר, כך מעלה מחקר גנטי חדש שפורסם בכתב העתNaturePlants.

צוות המחקר הקדיש למעלה משני עשורים לאיסוף צמחים מהסוג Rosa ברחבי סין, ותרם לריצוף הגנטי של דגימות הנעות בין ורדים פראיים למתורבתים. "סיווגנו את הפרחים ובחנו אותם גנטית", הסבירו החוקרים. באמצעות שחזור הרצף הגנטי של 205 דגימות מ-80 מיני ורדים, החוקרים התכוונו לזהות את הגנים שהופכים את צמח הוורד לעמיד למחלות או שינויי אקלים.

את המחקר הובילו ביקסואן צ'נג וצ'או יו מאוניברסיטת הייעור של בייג'ינג.

לפי הניתוח הגנומי מהאב הקדמון הצהוב נוצרו בתהליכים אבולוציוניים זנים עם צבעים חדשים, כתמים על עלי הכותרת, אשכולות פרחים, ופרחים גדולים עם עלי כותרת צפופים.

המחקר חשף שוורדים כנראה התפתחו כדי להסתגל לתנאי אקלים שונים. בצפון-מערב היבש בסין, ורדים פיתחו פרחים צהובים עם עלים קטנים. לעומת זאת, בדרום-מערב החם והלח, ורדים התפתחו לאשכולות פרחים לבנים וריחניים. ממצא זה מאתגר אמונות קודמות שקישרו את מוצא הוורדים למרכז אסיה, ומזהה במקום זאת שני אזורים בסין כמקור למגוון של ורדים.

כיום, ישנם למעלה מ-150 עד 200 מיני ורדים ויותר מ-35 אלף זנים מתורבתים ברחבי העולם, המאופיינים במגוון רחב של תדירויות פריחה, ריחות וצבעים, כולל אדום בוהק, סגול, ורוד עתיק, ורוד סלמון, גוני כתום, ולבן, חלק מהוורדים הם כחולים ויש גם כאלו שכוללים מספר צבעים.

כ-30 אחוז מסך המכירות של פרחים בעולם הם של ורדים, והם נמנים עם הפרחים המוענקים במתנה בתדירות הגבוהה ביותר בעולם. בגרמניה, למשל, ורדים היוו כ-40 אחוז מנתח שוק הפרחים בשנת 2023, על פי Spektrum der Wissenschaft.

המגוון הגנטי של זנים של ורדי ברטרם נחקר ברובו. החוקרים הסבירו ששינויי האקלים העולמיים גרמו למטפחים לשים לב לתכונות שהם עשויים לרצות לשחזר. הבנת היחסים בתוך עץ המשפחה של הוורדים עשויה לאפשר הכלאה מהירה ויעילה יותר, כפי שצוין על ידי IFLScience.

"הניתוח מספק מפה לטיפוח עתידי", ציינו מחברי המחקר. מטרתם היא זיהוי זני בר אותם ניתן להכליא עם צמחים מתורבתים כדי להפוך אותם לחסינים יותר.

שושנים אדומות וורודות הפכו נפוצות רק מאוחר יותר כדי לענות על העדפות האדם ולא על אלה של חרקים מאביקים.





טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...