טעם אגוזי וחזק: "מיסו העתיד" הותסס בחלל

אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית הצליחו לראשונה להתסיס משחת סויה.

החוקרים מגי קובלנץ מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) וג'ושוע אוונס מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק שלחו תערובת של פולי סויה מבושלים, קוג'י אורז ומלח – שכונתה "מיסו העתיד" – להתססה בתחנת החלל הבינלאומית. זו הייתה הפעם הראשונה שמיסו, מרכיב בסיסי במטבח היפני, הותסס בחלל.

"תסיסה בתחנת החלל הבינלאומית ממחישה כיצד מערכת חיה ברמה המיקרוביאלית יכולה לשגשג שם ומראה את הפוטנציאל לקיום חיים בחלל", אמרה קובלנץ.

כדי להבין את השפעת תנאי החלל על תסיסה, החוקרים השוו את המיסו החללי לדוגמאות שתססו בתנאים רגילים: אחת בקיימברידג', מסצ'וסטס, והשנייה בקופנהגן, דנמרק. התברר שהמיסו החללי חלק את טעמי האומאמי והמליחות האופייניים למיסו מכדור הארץ, אך צבעו היה כהה יותר וטעמיו אגוזיים וקלויים.

במבחני הטעימה השתתפו 14 משתתפים, בהם שפים וחוקרים. האצווה מקופנהגן הייתה מועדפת על הטועמים.

פרופיל הטעם הייחודי של המיסו החללי מיוחס לתנאים בתחנת החלל. סביבה זו מאופיינת במיקרו־כבידה וקרינה מוגברת, שעשויות להשפיע על גדילה ומטבוליזם של מיקרואורגניזמים. "ישנם מאפיינים מסוימים של סביבת החלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ – בפרט מיקרו־כבידה וקרינה מוגברת – שיכולים להשפיע על אופן הגדילה והמטבוליזם של חיידקים ולכן על אופן פעולת התסיסה" אמר אוונס, מחבר של מחקר שבו הוצגו התוצאות.

הטמפרטורה מילאה גם היא תפקיד חשוב. בממוצע, המיסו החללי תסס בכ־36 מעלות צלזיוס, כנראה בעקבות ציוד שהתחמם בקרבת מקום. לשם השוואה, הטמפרטורה בקיימברידג' הייתה כ־23 מעלות צלזיוס ובקופנהגן כ־20 מעלות צלזיוס. החום הגבוה בתחנה האיץ כנראה את התסיסה ותרם לטעם האגוזי והקלוי.

ניתוח מיקרוביאלי חשף הבדלים בהרכב החיידקים שבמיסו החללי לעומת הדוגמאות מכדור הארץ. נמצא מין חיידקים אחד שהופיע רק במיסו מהחלל, וכן מספר מוגבר של וריאנטים של Aspergillus oryzae (הפטרייה המשמשת בתסיסה), כנראה בשל רמות הקרינה הגבוהות יותר בתחנה. למרות זאת, החוקרים ציינו ש"בסך הכל, המיסו החללי הוא מיסו" - תהליך התסיסה בחלל עדיין מניב מוצר מוכר ובטוח למאכל.

כל דוגמאות המיסו הכילו תרכובות ארומה ופרופילי חומצות אמינו דומים, כולל גלוטמט המעניק טעם אומאמי. עם זאת, במיסו החללי נמצאו רמות גבוהות יותר של פיראזינים – תרכובות שמעניקות טעמים קלויים ואגוזיים – כנראה בשל הטמפרטורה הגבוהה יותר בעת התסיסה.

הניסוי הוכיח לא רק שהתססת מזון אפשרית בחלל, אלא גם שניתן להרחיב את אפשרויות התזונה לאסטרונאוטים.