"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
טעם אגוזי וחזק: "מיסו העתיד" הותסס בחלל
התססה בתחנת החלל הבינלאומית ממחישה כיצד מערכת חיה ברמה המיקרוביאלית יכולה לשגשג שם ומראה את הפוטנציאל לקיום חיים בחלל
משחת הסויה שהותססה. צילום: Coblentz et al., iScience, 2025.

טעם אגוזי וחזק: "מיסו העתיד" הותסס בחלל

התססה בתחנת החלל הבינלאומית ממחישה כיצד מערכת חיה ברמה המיקרוביאלית יכולה לשגשג שם ומראה את הפוטנציאל לקיום חיים בחלל

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית הצליחו לראשונה להתסיס משחת סויה.

החוקרים מגי קובלנץ מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) וג'ושוע אוונס מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק שלחו תערובת של פולי סויה מבושלים, קוג'י אורז ומלח – שכונתה "מיסו העתיד" – להתססה בתחנת החלל הבינלאומית. זו הייתה הפעם הראשונה שמיסו, מרכיב בסיסי במטבח היפני, הותסס בחלל.

"תסיסה בתחנת החלל הבינלאומית ממחישה כיצד מערכת חיה ברמה המיקרוביאלית יכולה לשגשג שם ומראה את הפוטנציאל לקיום חיים בחלל", אמרה קובלנץ.

כדי להבין את השפעת תנאי החלל על תסיסה, החוקרים השוו את המיסו החללי לדוגמאות שתססו בתנאים רגילים: אחת בקיימברידג', מסצ'וסטס, והשנייה בקופנהגן, דנמרק. התברר שהמיסו החללי חלק את טעמי האומאמי והמליחות האופייניים למיסו מכדור הארץ, אך צבעו היה כהה יותר וטעמיו אגוזיים וקלויים.

במבחני הטעימה השתתפו 14 משתתפים, בהם שפים וחוקרים. האצווה מקופנהגן הייתה מועדפת על הטועמים.

פרופיל הטעם הייחודי של המיסו החללי מיוחס לתנאים בתחנת החלל. סביבה זו מאופיינת במיקרו־כבידה וקרינה מוגברת, שעשויות להשפיע על גדילה ומטבוליזם של מיקרואורגניזמים. "ישנם מאפיינים מסוימים של סביבת החלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ – בפרט מיקרו־כבידה וקרינה מוגברת – שיכולים להשפיע על אופן הגדילה והמטבוליזם של חיידקים ולכן על אופן פעולת התסיסה" אמר אוונס, מחבר של מחקר שבו הוצגו התוצאות.

הטמפרטורה מילאה גם היא תפקיד חשוב. בממוצע, המיסו החללי תסס בכ־36 מעלות צלזיוס, כנראה בעקבות ציוד שהתחמם בקרבת מקום. לשם השוואה, הטמפרטורה בקיימברידג' הייתה כ־23 מעלות צלזיוס ובקופנהגן כ־20 מעלות צלזיוס. החום הגבוה בתחנה האיץ כנראה את התסיסה ותרם לטעם האגוזי והקלוי.

ניתוח מיקרוביאלי חשף הבדלים בהרכב החיידקים שבמיסו החללי לעומת הדוגמאות מכדור הארץ. נמצא מין חיידקים אחד שהופיע רק במיסו מהחלל, וכן מספר מוגבר של וריאנטים של Aspergillus oryzae (הפטרייה המשמשת בתסיסה), כנראה בשל רמות הקרינה הגבוהות יותר בתחנה. למרות זאת, החוקרים ציינו ש"בסך הכל, המיסו החללי הוא מיסו" - תהליך התסיסה בחלל עדיין מניב מוצר מוכר ובטוח למאכל.

כל דוגמאות המיסו הכילו תרכובות ארומה ופרופילי חומצות אמינו דומים, כולל גלוטמט המעניק טעם אומאמי. עם זאת, במיסו החללי נמצאו רמות גבוהות יותר של פיראזינים – תרכובות שמעניקות טעמים קלויים ואגוזיים – כנראה בשל הטמפרטורה הגבוהה יותר בעת התסיסה.

הניסוי הוכיח לא רק שהתססת מזון אפשרית בחלל, אלא גם שניתן להרחיב את אפשרויות התזונה לאסטרונאוטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו