לפי מחקר חדש מבנה הגרון הייחודי של קופים מדרום אמריקה מאפשר להם להפיק תבניות קול מורכבות במיוחד. המאמר שמפרט את ממצאי המחקר פורסם בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B. החוקרים ערכו עבודת שטח מקיפה במקלט חיות הבר לה סנדה ורדה. הם הקליטו וניתחו את הקריאות של קופי קפוצ’ין, סנאי ועכביש, תוך שימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות.
הממצאים חשפו כי לקופים אלו יש את קרומי הקול הגדולים ביותר מבין כל הפרימטים – תכונה אבולוציונית שעוזרת להם לתקשר בסביבות צפופות ורועשות. קרומי הקול, שהן רצועות דקות של רקמה מעל מיתרי הקול, יצרו מעין "אי־יציבות" שאיפשרה שינויים פתאומיים בגובה הצליל. בעוד שבני אדם בדרך כלל מצליחים להגיע לאוקטבה אחת בשירת יודל, הקופים הפיקו קריאות שנפרשו על פני שלוש אוקטבות ואף יותר, עם קפיצות תדר של עד פי חמישה ממה שאפשרי בקול האנושי.
החוקרים הסבירו כי הקופים מצליחים לעבור במהירות בין שימוש במיתרי הקול לקרומי הקול – תהליך שמזכיר את היודל האלפיני או את הצעקה המפורסמת של טרזן. המעבר הזה שונה מהמעבר האנושי בין קול חזה לקול ראש, ומאפשר לקופים לכסות טווח תדרים רחב במיוחד – מה שכנראה עוזר להם לנווט ולהתקשר בסביבה הטבעית שלהם.
המחקר מצביע גם על נתיב אבולוציוני שונה בתקשורת קולית. בני האדם, כך נראה, איבדו את קרומי הקול הדקים במהלך האבולוציה – אולי כדי לשפר את היציבות הקולית לצורך שירה ודיבור מדויק. אצל הקופים, לעומת זאת, הקרומים נשמרו, ואיפשרו להם להפיק קריאות מגוונות ודינמיות יותר.
לדברי ד"ר ג'ייקוב דאן, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת אנגליה ראסקין "סביר מאוד שהתכונה הזו התפתחה כדי להעשיר את מאגר הקריאות של הקופים – אולי למשיכת תשומת לב, זיהוי עצמי או גיוון תקשורתי". ד"ר כריסטיאן הרבסט מאוניברסיטת וינה הוסיף ש"זהו מקרה מרתק שבו הטבע מספק דרכים יצירתיות להעשרת התקשורת הקולית של בעלי חיים – גם בלי שפה".
עוד ציין הרבסט כי "הפקת הדפוסים הקוליים המורכבים לא דרשה בקרה עצבית מסובכת, אלא התאפשרה בעיקר בזכות המבנה האנטומי של הגרון".
המחקר הראה כי הקרומים יוצרים קפיצות פתאומיות בגובה הצליל – תופעה נדירה בקול האנושי. ההקלטות חשפו שברים מובחנים בקול, בזמן שהקופים עברו ממיתרי הקול לקרומים. המעברים המהירים האלו איפשרו לקריאות להישמע למרחקים גדולים ושיחקו תפקיד חשוב באינטראקציות החברתיות של הקופים – בהעברת מסרים, שמירה על קשר וסימון טריטוריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו