"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנרגיה בלתי מוגבלת? מדענים הפיקו חשמל מסיבוב כדור הארץ

למרות המתח הנמוך שנמדד, החוקרים מאמינים שזהו צעד ראשון בדרך חדשה לייצור אנרגיה - אך מדענים אחרים מזהירים שעוד מוקדם לחגוג

0השמעה
כדור הארץ , רויטרס
כדור הארץ. צילום: רויטרס

צוות מדענים מאוניברסיטת פרינסטון וממעבדת הסילון של נאס"א הציג הוכחה ניסויית לכך שאנרגיה מסיבוב כדור הארץ יכולה להיות מומרת לחשמל. בניסוי שנערך בחשכה מוחלטת כדי למנוע הפרעות פוטואלקטריות ועם טמפרטורות מבוקרות למניעת אפקט תרמואלקטרי, החוקרים מדדו הפרש פוטנציאלים קטן, אך מדיד, של 18 מיקרו-וולט.

מעטפת גלילית חלולה באורך 29.9 סנטימטרים שעשויה מחומר מגנטי ממנגן-אבץ הוצבה בזווית של 57 מעלות, בניצב לשדה המגנטי של כדור הארץ ולציר הסיבוב שלו. אלקטרודות שחוברו לשני קצות הגליל רשמו מתח יציב בזמן שכדור הארץ הסתובב. ניסויי בקרה עם גליל מתכת מוצק לא הפיקו מתח, מה שהדגיש את חשיבות המעטפת ומיקומה המדויק להשגת האפקט.

בניסויים מאוחרים יותר, הגליל סובב ב-90 מעלות והזרם הנמדד ירד לאפס; כאשר הגליל חזר למצב ניצב ביחס לקווי השדה המגנטי, הופיע שוב זרם בסימן הפוך. התנהגות זו תמכה ברעיון שהמתח נוצר מהאינטראקציה בין השדה המגנטי של כדור הארץ והמוליך המוגדר, ולא ממקור חיצוני כלשהו.

עבודה תיאורטית מוקדמת משנת 2016 של כריסטופר צ'יבה מאוניברסיטת פרינסטון וקווין הנד ממעבדת הסילון של נאס"א הציעה שמוליך נייח בשדה המגנטי של כדור הארץ יכול לייצר חשמל. עבודה זו נתקלה בספקנות מכיוון שהפיזיקה הקונבנציונלית הציעה שאלקטרונים במוליך יסתדרו מחדש במהירות כדי לבטל כל מתח. עם זאת, הניסויים החדשים הדגימו שחומר מגנטי רך כמו המגנט ממנגן-אבץ אפשר לשינויים בשדה המגנטי להתפשט לאט יותר, מה שהפחית את אפקט הביטול.

כדי לשלול השפעות מקומיות על התוצאות הניסוי בוצע במעבדה תת-קרקעית ללא חלונות עם רקע נמוך של 60 הרץ. האור כובה כדי למנוע הפרעות פוטואלקטריות, ושינויי טמפרטורה נמדדו ונשלטו בקפידה כדי למנוע אותות מזויפים. החוקרים שחזרו את הממצאים במיקום משני במרחק של כ-5.6 קילומטר מהמעבדה הראשית.

למרות המתח הנמוך היכולת לשחזר את התוצאות מעודדת. החוקרים הציעו כי שיפורים עתידיים - שינוי במעטפת או שדות מגנטיים חזקים יותר - יוכלו להגביר את ייצור האנרגיה. "אם התוצאות יאומתו, אין סיבה תיאורטית מדוע לא ניתן להגדיל את המערכת ולייצר יותר אנרגיה" אמר צ'יבה.

"זה נשמע מטורף" ציין צ'יבה, שהוסיף כי המכונה נשמעת "כמו מכונת תנועה נצחית".

על אף ההישג, מדענים אחרים מזהירים שעוד מוקדם לשמוח. "יש כל כך הרבה גורמים שיכולים לייצר אותות [בסדר הגודל של] מיקרו-וולט" ציין יונג ז'ו, מומחה למיקרואלקטרוניקה מאוניברסיטת גריפית'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר