חוקרים מצאו מוח אנושי שהפך לזכוכית בקורבן של התפרצות הר וזוב

התפרצות הר וזובריתקה היסטוריונים ומדענים במשך זמן רב. האסון קבר את פומפיי והרקולנאום תחת שכבה עבה של סלעים בוערים, גז ואפר, הידועה כזרם פירוקלסטי, והרג אלפים באופן מיידי. בין השרידים שנחשפו בהרקולנאום היה גופו של גבר צעיר, שזוהה כבן כ-20, ששכב על מיטת עץ במבנה שנקרא קולגיום אוגוסטליום, המוקדש לפולחן הקיסר אוגוסטוס.

בשנת 2018, האנתרופולוג פורנזי פייר פאולו פטרונה מאוניברסיטת נאפולי הבחין במשהו חריג בגולגולתו של הגבר. "תחת המנורה, פתאום ראיתי שרידים זכוכיתיים קטנים נוצצים באפר הוולקני שמילא את הגולגולת" אמר פטרונה. ניתוח נוסף חשף שמה שנותר ממוחו של האיש הפך לזכוכית – ההוכחה הברורה הראשונה לכך שרקמה אורגנית, במיוחד רקמה אנושית, הפכה לזכוכית.

הצוות ערך ניתוחים מקיפים ולחשוף את תכונותיהם הפיזיות. הניתוח הראה שהחומר הורכב בעיקר מפחמן וחמצן, מה שמצביע על מקור אורגני, וניתוח כימי חשף הרכב של טריגליצרידים ממוח אנושי ושומן משיער אנושי.

החוקרים שיערו כי זינוק פתאומי של חום קיצוני, ואחריו קירור מהיר, הובילו לזיגוג המוח. הר וזוב פלט ענן אפר חם מאוד וקצר שהתפזר במהירות, וגרם להלם תרמי שהפך את המוח לזכוכית. המוח חומם לטמפרטורות של לפחות 510 מעלות צלזיוס לפני שהתקרר במהירות.

תהליך ייחודי זה תואר בפירוט בכתב העת Scientific Reports. החוקרים מאמינים שעצמות הגולגולת והעמוד השדרה הגנו על המוח מפני פירוק תרמי מוחלט, ומנעו מרקמת המוח להתאדות במהלך החימום.

"דבר כזה לא נראה מעולם" אמר פטרונה. "הסוג היחיד האחר של זכוכית אורגנית שיש לנו עדות לקיומו נוצר במקרים נדירים של זיגוג עץ. אנחנו מוצאים את זה מדי פעם בהרקולנאום ופומפיי. עם זאת, באף מקרה אחר בעולם לא נמצאו זיגוגים של שרידים אורגניים אנושיים או חייתיים".