"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים בוחנים את השימוש בתיקנים למשימות חילוץ והצלה
החוקרים חיברו רכיבים אלקטרוניים לתיקנים ומכוונים את "כוח ההצלה" בעזרת זרמים עדינים
האם תיקנים יכולים לסייע במשימות חיפוש והצלה? . צילום: Janossy Gergely, שאטרסטוק

חוקרים בוחנים את השימוש בתיקנים למשימות חילוץ והצלה

החוקרים חיברו רכיבים אלקטרוניים לתיקנים ומכוונים את "כוח ההצלה" בעזרת זרמים עדינים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים מסינגפור ויפן חשפו אלגוריתם שהופךתיקניםשעליהם הורכבו רכיבים אלקטרוניים לחלק מכוחות סיוע והצלה. המחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications מסביר כיצד האלגוריתם גורם לתיקנים לחבור לקבוצות ולנווט יחד. החוקרים ציינו כי הם מאמינים כי שימוש בנחילי מקקים באזורי אסון יכול לסייע להתגבר על "מגבלות אנושיות ורובוטיות" במהלך מבצעי חילוץ.

"במשימות חיפוש ובדיקה נדרשת סקירה יעילה של שטחים גדולים, לעתים קרובות בשטח קשה ועשיר במכשולים" הסביר החוקר הירוטקה סאטו מאוניברסיטת ננינג בסינגפור. רובוטים מתקשים לעיתים קרובות לנוע בהריסות ובמרחבים צרים.

על התיקנים הולבש תרמיל זעיר עם רכיבים אלקטרוניים, כולל חיישנים, סוללה ואנטנה שמחוברת לגב. פסי הולכה מעבירים זרמים לימין או שמאל התיקן כדי לכוון אותו. המכשירים מעבירים פקודות ניווט לתיקנים כאשר יש צורך בכך. בשאר הזמן הם נמנעים ממכשולים באופן טבעי.

האלגוריתם מייעד תיקן אחד כחרק מוביל. תרמיל הבקרה של המוביל מתאם עם אלה של חברי הקבוצה האחרים להובלת הנחיל ו"דחיפה" שלהם באמצעות זרמים עדינים לעבר מטרה. המערכת מספקת כיוון כללי לקבוצה תוך מתן אפשרות לתיקנים בודדים לבחור את המסלולים שלהם דרך שטח לא אחיד.

בניסויי מעבדה, נחיל של 20 תיקנים שהונחה על ידי האלגוריתם הראה על יכולות של ניווט בקבוצה. החוקרים הופתעו כאשר חרק שהתהפך קיבל עזרה מחבריו שעברו בסביבה.

"במקום לנסות לשלוט בהם במדויק מצאנו שגישה רגועה ונדיבה לא רק עובדת טוב יותר אלא גם מובילה להופעה טבעית של התנהגויות מורכבות, כגון פעולות שיתופיות שקשה לתכנן כאלגוריתמים" אמר פרופסור נאוקי ואקמיה מאוניברסיטת אוסקה.

"אני מאמין שהחרקים ה שלנו יכולים להשיג מטרות עם פחות מאמץ וכוח מאשר רובוטים מכניים טהורים" אמר קייסוקה מורישימה.

לדברי החוקרים התיקנים יכולים לבדוק אתרים שהם מסוכנים מדי עבור בני אדם ולעזור למחלצים למצוא ניצולים בשטח קשה.

החוקרים בוחנים כעת יישום של הטכנולוגיה גם על חרקים אחרים, כגון חיפושיות, ובודקים אותה על סרטנים לחיפושים תת-מימיים.

"יצירת רובוט מתפקד בקנה מידה קטן היא מאתגרת; רצינו לעקוף מכשול זה על ידי שמירה על פשטות" הסביר מוחמד אריאנטו.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...