העולם כולו, על מסך אחד: ציר הזמן של הרשת

קשה שלא ליפול לקלישאות כשבאים לתאר את השפעתה של רשת האינטרנט על הפוליטיקה העולמית בשלושים השנים שחלפו מאז הושקה לציבור הרחב באוגוסט של שנת 1991.המצאת הרשת העולמית נמצאת בשורה אחת עם מהפכות התקשורת הגדולות ביותר של האנושות - כמו המצאת הכתב, הדפוס, הטלגרף ושידורי הטלוויזיה - בכך שהיא לא רק שינתה את הדרך שבה עובר מידע אלא יצרה מרחב תקשורת חדש.

על אף השפעתה המהירה וחובקת העולם, במשך השנים הראשונות לקיומה הייתה הרשת בעיקר תחביב יקר ומקרטע עבור חובבי הטכנולוגיה. הסימנים הראשונים לחשיבות האדירה שתהיה לה בעיצוב דעת הקהל החלו להסתמן כבר בשנת 1993, כשסקר גדול בקרב משתמשי רשת חשף שרבים מהם נמצאים שם על מנת להשמיע או לקדם מטרה פוליטית.

פעילי הרשת הראשונים עשו שימוש בעיקר בהפצה המונית של הודעות דואר אלקטרוני, שסייעו להעמיק מודעות בקרב קהילת הגולשים לנושאים שונים. קפיצת המדרגה הבאה הופיעה כאשר ארגונים ואקטיביסטים החלו לבנות לעצמם אתרי אינטרנט שהוקדשו למטרה שאותה שאפו לקדם.

המהפכה שהתחילה מהאינטרנט

בשנת 1994 הציעה אחת האוניברסיטאות בארצות הברית קורס ראשון לבניית קמפיין בחירות ברשת. אחת מתנועות המחאה הראשונות שצמחו סביב אתר אינטרנט שכזה התרחשה במדינה מאוד לא צפויה בהקשר הזה. בשנת 1998, פעיל חברתי גולה מגבון, מדינה במערב אפריקה, הקים אתר אינטרנט שקרא להדחתו של הנשיא עומר בונגו. אתר האינטרנט, שכונה "בונגו חייב ללכת", הצליח למשוך פעילים ומתנגדים, והממשלה המקומית יצאה בגל מעצרים נגד הגולשים לאתר.

לצד שימוש עבור אקטיביסטים ופעילי בחירות, בתחילת שנות האלפיים החל האינטרנט לשמש יותר ויותר אתרי חדשות, שהרוויחו מהיכולת להעביר מידע באופן מיידי ללא העלויות העצומות של אולפני הטלוויזיה ושל צוותי חדשות גדולים. וכך, אנשים רבים ברחבי הגלובוס התרגלו לצרוך את החדשות באתרים, ולהתווכח על פוליטיקה בטוקבקים ובפורומים. חידוש נוסף שהגיע אל הרשת באותן שנים הוא הבלוג, באמצעותו עיתונאים עצמאיים בעלי דעות פחות מקובלות וללא גב כלכלי משמעותי יכלו לחשוף שחיתויות במידה מסוימת של אנונימיות.

אך השינוי שאפשר לרשת לעבור ממרחב שבו מדווחים ודנים בחדשות למקום שבו קורים הדברים עצמם התרחש בשנת 2006, כשסטודנט באוניברסיטת הרווארד הציג לעולם את הרשת החברתית פייסבוק, שאפשרה לגולשים לתקשר זה עם זה, להגיב בפומבי, בקבוצה או באופן פרטי ולהעלות תוכן מצולם, יחד עם עליית המכשירים הניידים החכמים, שאפשרו לרשת האינטרנט "לטייל" עם הגולש בכף ידו.

בנקודה זו הגיע האינטרנט כמדיום משנה מציאות לנקודת רתיחה. בתוך שנים ספורות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות אפשרו סדרה של מהפכות וזעזועים פוליטיים שלא נראו כמותם במשך עשורים. מאוקראינה ועד עיראק, ממיאנמר ועד בלארוס, הרשתות החברתיות הפכו למקום שבו פעילי מחאה מתארגנים, מפיצים מידע שאיננו זמין לציבור בכלי התקשורת של המשטרים השונים, ומגייסים פעילים חדשים.

בעולם הערבי שימש פייסבוק את המפגינים במצרים להפיל את שלטונו של חוסני מובארק; באוקראינה הצליחו פעילים להפיל ממשלה פרו-רוסית; באיראן הצליחו מתנגדי המשטר לחולל גל הפגנות חסר תקדים לאחר זיוף תוצאות הבחירות במדינה לטובת מחמוד אחמדינג'אד בשנת 2009; בטורקיה הצליח שליט מוכשר ומניפולטיבי לעצור הפיכה כשעלה לרשת החברתית "פייס טיים", וקרא לתומכיו להתעמת עם הקושרים נגדו; מנהיגים אחרים, כמו נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, הצליחו להפוך את היוצרות מול כלי התקשורת המסורתיים כשאימצו את טוויטר ופייסבוק כאמצעי ישיר לקשר עם הבוחרים ללא הפילטר של רשתות החדשות.

אך לחופש הפעולה שמספק מרחב הסייבר היו גם תופעות אפלות בעשור החולף: חובבי תיאוריות קונספירציה, סוכנים של משטרים רודניים ותנועות קיצוניות נוטים להפיץ מידע שגוי או מוטה ברשתות. בנוסף, לצד האינטרנט התפתחה סדרה של רשתות מקבילות ומוגבלות בגישה, שזכו לשם הקולקטיבי "הרשת האפלה", ואותה מנצלים ארגוני פשיעה, פדופילים וטרוריסטים על מנת להצטייד ולהתארגן.

ארגון הטרור דאעש, שסחף את המזרח התיכון בשנת 2014, הפך למומחה בשימוש ברשתות החברתיות כאמצעי תעמולה. סרטוני הזוועה המהוקצעים שהפיצה סוכנות הידיעות המקוונת של הארגון "עאמק" סייעו בהטלת אימה על אויביו ובגיוס מתנדבים לשורותיו.

תופעה מזוויעה נוספת שצצה ברשתות החברתיות היא מחבלים שהחלו לשדר בשידור חי את מעשי הרצח שלהם, תופעה שהגיעה לשיאה בפיגוע שביצע צעיר אוסטרלי במסגד בניו זילנד ובו טבח ב-51 בני אדם בירי, תוך שהוא מתעד את הטבח ומעלה לאותו לאינטרנט בשידור חי.

גם לשימוש של מנהיגים ברשתות החברתיות נתגלה שיש מחיר, כשהמון משולהב, שתכנן את המתקפה ברשת מבעוד מועד, הסתער על בניין הקפיטול בוושינגטון לאחר הפסדו של הנשיא טראמפ בבחירות לנשיאות בשנת 2020.

השינוי הפוליטי האדיר שיצרה הרשת הביא ממשלות שונות בעולם לחפש דרכים לצנזר, להגביל ולפקח על השימוש בה. סין הציגה לעולם את "חומת האש הגדולה", שמונעת מאזרחי המדינה לגלוש לאתרים מערביים שבהם יש ביקורת על השלטונות. ממשלות אחרות כמו באיראן ובמיאנמר למדו כיצד לנטר ולהפיל את רשת האינטרנט באזורים שבהם פורצת מחאה. צפון קוריאה גילתה את האינטרנט כדרך לייצר ממון עבור שליטיה, והיא מחזיקה ביחידה המתמחה בפשעי סייבר.

לצד אלו, חברות בשוק הפרטי, כמו NSO הישראלית, מואשמות על ידי ארגוני זכויות אדם בכך שהן מספקות לממשלות תוכנות המאפשרות פריצה וריגול אחר שימוש הרשת של עיתונאים, פעילי אופוזיציה ואקטיביסטים. משחק החתול והעכבר בין הממשלה לגולשים צפוי ללוות אותנו אל העשורים הבאים של המאה העשרים ואחת, שגם בה תמשיך מהפכת המידע שהביא האינטרנט לשינוי הנוף הפוליטי המוכר לנו.

ציר הזמן של האינטרנט

2000-1999

בהלת באג אלפיים: החשש שבעיה במעבר בין השנים 1999 ו-2000 במערכות ממוחשבות תגרום לקריסה של מאגרי המידע הממוחשבים, גרם לבהלה המונית ברחבי העולם כשמיליונים רצו להצטייד לקראת תרחיש של קריסת הציוויליזציה.

2001

מתקפות הטרור של 11 בספטמבר על ארצות הברית הופכות להיות האירוע העולמי הגדול הראשון שסוקר בהרחבה, דקה אחר דקה, באתרי החדשות ברשת.

2007

אסטוניה הופכת למדינה הראשונה בעולם שמאפשרת לאזרחיה להצביע דרך האינטרנט בבחירות לפרלמנט במדינה.

2011

מחאת ענק נגד השלטון פורצת במצרים. צעירים מארגנים את המחאה דרך הרשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק. ניסיון של הממשלה להפיל את רשת האינטרנט נכשל, לאחר שצעירים רבים הצטיידו בהתקני רשת עצמאיים והמשיכו להפיץ מידע ולארגן הפגנות.

2014

ארגון הטרור דאעש מפרסם ברשת את הסרטון הראשון שלו, שבו נראית הוצאה להורג בעריפת ראש של העיתונאי ג'יימס פולי. סרטוני הזוועה המופצים ברשת יהפכו עד מהרה לאחד מסימני ההיכר של ארגון הטרור.

2016

קצינים בכירים בצבא טורקיה מבצעים ניסיון הפיכה נגד שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן. בתגובה, הנשיא עולה לשידור חי ברשת החברתית, וקורא להמונים לעצור את הקושרים. ההימור של ארדואן מצליח, וההפיכה נבלמת על ידי המונים שיוצאים לרחובות.

2019

ברנטון הריסון טרנט, אזרח אוסטרלי, נכנס למסגד בעיר קרייסטצ'רץ' בניו זילנד, ויורה למוות ב-59 בני אדם. המחבל מתעד את הירי בשידור חי ברשת החברתית, וקטעי הווידיאו המחרידים נפוצים ברחבי העולם.

2021

המון משולהב של תומכי הנשיא טראמפ מסתער על בניין הקונגרס האמריקני, לאחר שזה הצביע לאשר את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד טראמפ לג'ו ביידן. במהומות נהרגו ארבעה מתפרעים ושוטר. לאחר האירוע מחליטה הרשת החברתית טוויטר לחסום את חשבונו של הנשיא היוצא טראמפ.