"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
תגלית מדהימה במרכז הארץ

בחפירות ליד רמלה: אותרו שרידי אדם קדום שאינו מוכר למדע

המחקר מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה • הטיפוס החדש שהתגלה חי באזור לפי כ-400,000 שנה • התגלית מציעה פתרון לתעלומה מרכזית בהיסטוריה של האדם

,עודכן
0השמעה

תגלית מרעישה בחפירות בישראל:מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים ופורסם בכתב העת היוקרתי Science, גילה טיפוס חדש של אדם קדום, שאינו מוכר למדע. עצמותיו של הטיפוס שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה, התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה.

אוניברסיטת תל אביב

כמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו - "טיפוס אדם נשר רמלה". על סמך הדמיון למאובנים אנושיים קדומים בני כ-400 אלף שנה, שנמצאו בעבר בארץ ובעולם,החוקרים הגיעו למסקנה שאנשי נשר רמלה הם שריד לאוכלוסייה ייחודית מהפליסטוקן התיכון, שלא זוהתה עד כה. גילוי של טיפוס אדם חדש באזורינו והדמיון שלו לאוכלוסיות קדם-ניאנדרטליות, מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. לטענת החוקרים מוצאם של לפחות של חלק מהניאנדרטליים האירופאים היא מאוכלוסיית נשר רמלה.

צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית,אוניברסיטת תל אביב

"עד לחשיפת הממצאים החדשים רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ- 70,000 שנים", מסביר אחד מראשי צוות המחקר, פרופ' הרשקוביץ. "האיש מ'נשר רמלה' מאתגר את התיאוריה הזאת ומראה שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400 אלף שנה ומכאן, הם נדדו מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן חלק המזרחי של אגן הים התיכון ולא להפך".

הייחודיות של הטיפוס החדש

התגלית החדשה מציעה פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית, שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם.הממצא החדש מראה שלאורך 100 אלף שנים לפחות חיו בארץ במקביל ובשיתוף שני טיפוסי אדם: אנשי נשר רמלה, שחיו באזור כבר לפני כ-400,000 שנים, והומו ספיינס, שהגיע לאזור מאוחר יותר, לפני כ-200,000 שנים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

עוד טוענים החוקרים כי חלק מאובני אדם קודמים שהתגלו בישראל בעבר, אינם הומו ספיינס ארכאי, כפי שסוברים מרבית החוקרים, אלא בני כלאיים בין ההומו ספיינס לטיפוס אדם "נשר רמלה". על פי החוקרים, טיפוס אדם "נשר רמלה" חולק תכונות גם עם הניאנדרטליים, בעיקר בשיניים ובלסת, וגם עם בני אדם קדומים יותר כדוגמת ההומו ארקטוס, בעיקר בגולגולת.

הדמייה של השלד שנמצא,אוניברסיטת תל אביב

יחד עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני - מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד.בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום "נשר רמלה" היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בפליסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטליים מאירופה, והם אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס.

"התגלית עשויה להביא לתפנית בסיפור"

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם. אנשים חושבים בפרדיגמות", מציינת מובילת המחקר, ד"ר רחל שריג. "לכן עד היום נעשו ניסיונות לשייך את המאובנים האלה לקבוצות אנושיות מוכרות, ועכשיו אנחנו באים ואומרים: הם קבוצה בפני עצמה עם מאפיינים וסממנים מיוחדים".

פרופ' הרשקוביץ מדגיש את החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאשפרת לעשות סדר בעולם המאובנים. "אנחנו יכולים להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן", מוסיף הרשקוביץ. "טיפוס אדם 'נשר רמלה' הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בתקופת הפליסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה, שמוינו למינים שונים, הם למעשה וראינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה".

"כל מאובן חדש, שמתגלה בכלל ובאזורנו בפרט, עשוי להביא לתפנית בסיפור", מסכמת ד"ר הילה מאי מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר.

שלדי האדם הקדמון שנמצאו,אוניברסיטת תל אביב
שלדי האדם הקדמון שנמצאו,אוניברסיטת תל אביב
שלדי האדם הקדמון שנמצאו,אוניברסיטת תל אביב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
עצמות השלד שהתגלה, צילום: אוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר