זוכרים את פברואר 2020? רובנו היינו עסוקים בשגרה. פה ושם עלו כותרות על וירוס רחוק בסין, אבל החיים נמשכו כסדרם. ואז, בתוך שלושה שבועות, העולם השתנה. הפוסט של מאט שומר, שהכה גלים ברשת לאחרונה עם למעלה מ-80 מיליון קוראים, הוא קריאת השכמה.
שומר, יזם AI ותיק שחי בתוך התעשייה שש שנים, טוען שאנחנו נמצאים בדיוק באותו "רגע שלפני". רק שהפעם המהפכה לא ביולוגית, אלא אינטליגנטית. כמי שעומד בחזית הטכנולוגיה כבר 18 שנה, אני יכול לומר לכם: הוא לא מגזים. אבל כמי שפועל בשוק הישראלי ולא במעבדות של עמק הסיליקון אני רואה את הדברים קצת אחרת.
המספרים שצריכים להדיר שינה
בואו נתחיל מהעובדות, כי הן חשובות יותר מכל אנלוגיה. ב-2022, AI לא ידע לחשב כפל בסיסי בצורה אמינה. ב-2023 הוא עבר את בחינת עורכי הדין האמריקנית. ב-2024 הוא כתב תוכנה עובדת והסביר מדע ברמת דוקטורט. בסוף 2025, חלק מהמהנדסים הטובים בעולם הודו שהעבירו את רוב עבודת הקוד שלהם ל-AI.
ב-5 בפברואר 2026, שני מודלים חדשים GPT-5.3 Codex של OpenAI ו-Opus 4.6 של אנתרופיק שינו את כללי המשחק שוב .
ארגון המחקר METR, שמודד את יכולות ה-AI בצורה שיטתית, עוקב אחרי המורכבות של משימות שמודל יכול לבצע בצורה עצמאית. לפני שנה, התשובה הייתה כעשר דקות של עבודת מומחה אנושי. אחר כך שעה. אחר כך כמה שעות. המדידה האחרונה הראתה שהמודל משלים משימות שלוקחות למומחה אנושי כמעט חמש שעות והקצב הזה מכפיל את עצמו כל שבעה חודשים, עם סימנים שזה מואץ לארבעה.
דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, אחד האנשים השמרניים ביותר בתעשייה, אמר בפומבי שה-AI צפוי לבטל 50% ממשרות הצווארון הלבן תוך שנה עד חמש שנים. ואנשים רבים בתעשייה חושבים שהוא שמרן מדי.
למה זה שונה מכל מהפכה קודמת?
כאן צריך לעצור ולהבין את ההבדל המהותי. כשמפעלים עברו אוטומציה, פועלים הוסבו לעובדי משרד. כשהאינטרנט שיבש את הקמעונאות, עובדים עברו ללוגיסטיקה. תמיד הייתה פינה שהאוטומציה עוד לא הגיעה אליה. ה-AI לא משאיר פינה כזו. הוא משתפר בהכל בו-זמנית. אם הסבתם את עצמכם לכתיבה שיווקית - הוא כבר כותב ברמה שקשה להבדיל מאנושית. אם עברתם לניתוח נתונים - הוא כבר בונה מודלים פיננסיים. אם התמקצעתם בשירות לקוחות - הוא כבר מפעיל סוכני שירות מלאים, לא הצ׳אטבוטים המתסכלים של לפני חמש שנים.
בשוק הישראלי, ההשפעה הזו הולכת להיות מורגשת אחרת מארה"ב. אצלנו, הסטארטאפ ניישן בנוי על הון אנושי. על ראשים חכמים. על היכולת של אנשים לפתור בעיות מורכבות בצוותים קטנים. כש-AI מגיע לרמה שבה הוא עושה את העבודה הזו מהר יותר, זול יותר, בלי חופשת מילואים זה לא רק שינוי תעסוקתי. זה אתגר לזהות המקצועית של תעשייה שלמה .
"ניסיתי AI, זה לא מרשים": הטעות הכי יקרה שמנהל יכול לעשות
אני שומע את המשפט הזה כל שבוע. "ניסיתי AI, זה לא מרשים". מנהלים ישראלים חכמים, מנוסים, ספקנים באופן בריא שמנסים ChatGPT בגרסה החינמית, מקבלים תוצאה בינונית, ופוסלים. "זה עדיין לא שם".
שומר מנסח את זה מצוין: לשפוט את ה-AI לפי הגרסה החינמית זה כמו לשפוט סמארטפונים לפי טלפון מתקפל. הגרסה החינמית מפגרת ביותר משנה אחרי מה שזמין למשתמשים משלמים. ואפילו הגרסה בתשלום של לפני שישה חודשים כבר לא מייצגת את מה שקיים היום.
אבל הבעיה הישראלית עמוקה יותר. היא לא רק טכנולוגית, היא תרבותית. בתרבות הישראלית, אנחנו אוהבים "לסמוך על הבטן". המנהל הישראלי גאה ביכולת שלו לקרוא מצב, לקבל החלטות מהירות, לסמוך על ניסיון. ה-AI מאתגר את זה, כי הוא מציע משהו שמרגיש כאילו הוא מחליף את ה"בטן" הזו ולמנהלים רבים זה מרגיש כמו איום על מה שהופך אותם לטובים.
האמת הפוכה. ה-AI לא מחליף שיקול דעת, הוא משחרר אותו. כשהמערכת מטפלת ב- 90% מהעבודה הטכנית, המנהל סוף סוף פנוי לעשות את מה שבן אדם עושה הכי טוב: לחשוב אסטרטגית, לבנות מערכות יחסים, להוביל אנשים. התפקיד לא נעלם, הוא סוף סוף מתמקד במה שחשוב.
מה שבאמת צריך להפחיד אתכם: AI שבונה את עצמו
הנקודה שהכי הדהימה אותי בפוסט של שומר היא לא מה ש-AI יודע לעשות. אלא מה שהוא יודע לבנות. OpenA פרסמו בתיעוד הטכני של GPT-5.3 Codex שהמודל "היה אינסטרומנטלי ביצירת עצמו". הוא עזר לאתר באגים באימון שלו עצמו, ניהל את הפריסה שלו, ואבחן את תוצאות הבדיקות. AI שבונה AI חזק יותר, שבונה AI חזק יותר. אמודיי אומר שאנחנו שנה-שנתיים מנקודה שבה הדור הנוכחי בונה את הדור הבא באופן אוטונומי .
אבל הנרטיב הזה AI שבונה AI במעבדה מפספס משהו קריטי. מה שקורה בפועל בארגונים הוא לא פחות מהפכני, ולמנהלים הוא הרבה יותר רלוונטי. ה-AI כבר עבר את שלב כתיבת הקוד. הוא נמצא בשלב שבו הוא בונה פתרונות שלמים. לא קוד פתרונות. הוא לא ממתין שמפתח יגדיר ארכיטקטורה, אלא מזהה צורך עסקי ובונה את המענה. הוא לא צריך שמנהל מוצר יכתוב דרישות, הוא מנתח התנהגות משתמשים ומציע את הפתרון הנכון. הוא לא רק סוכן שירות, הוא בונה סוכני שירות חדשים לפי הצורך.
המעבר הזה מטכנולוגיה שמייצרת קוד לטכנולוגיה שמייצרת פתרונות הוא מה שהופך את המהפכה הנוכחית לרלוונטית לכל מנהל, לא רק למנהלי טכנולוגיה. כי ברגע שה-AI בונה פתרונות עסקיים, הוא נכנס לטריטוריה של כל מי שמנהל צוות, תקציב או תהליך .
מה שאנחנו רואים בשטח
אני לא כותב מתיאוריה. ב-Voicenter אנחנו חיים את המעבר הזה בזמן אמת. מ-18 שנה של טלפוניה בענן ותקשורת ארגונית, הגענו לנקודה שבה המערכת שלנו EchoCenter היא דוגמה חיה לטכנולוגיה שבונה את עצמה בשירות הארגון.
המשמעות בפועל: המערכת מזהה דפוסים בהתנהגות לקוחות ובונה כלי מענה חדשים לבד. היא מבינה שחסר ידע מסוים ובונה את בסיס הידע אורגנית. היא מזהה שנדרש סוכן חדש סוכן שירות, סוכן תמיכה, סוכן מכירות ויוצרת אותו. לא מפתח שכותב קוד. המערכת עצמה, שעובדת עם המנהל כשותפה.
זה לא חזון עתידי. זה מה שקורה אצלנו היום. וזה בדיוק מה ששומר מתאר ברמה של מעבדות ה-AI, רק שזה קורה ברמה של ניהול ארגוני במוקד שירות, בצוות מכירות, ביחידת תמיכה.
מה שמנהלים ישראלים צריכים לעשות
שומר ממליץ להשקיע שעה ביום בהתנסות עם AI זו עצה טובה, אבל לא מספיקה. הנה מה שאני מציע למנהלים בשוק הישראלי.
תפסיקו לחכות לשלמות. ה-AI הוא שריר, לא מוצר מדף. מי שמנסה פעם אחת, מקבל פתרונות ותשובות מוזרים ומיד פוסל ומפסיד. כדי להבין את הכוח האמיתי צריך להתאמן, לטעות, לתקן ולנסות שוב. ב-90% מהמקרים הוא לאצריך להיות מושלם, הוא רק צריך להיות מספיק טוב כדי לפנות לכם זמן לחשיבה אסטרטגית.
תשנו את השאלה. אל תשאלו "האם ה-AI יכול לעשות את העבודה שלי?" תשאלו: "אם ה- AI בונה פתרונות בעצמו, איך אני הופך לשותף שמכוון אותו?" מנהל שיודע לעבוד עם AI יהיה זה שמנהל את הארגון. המנהל שמתעלם ממנו? יגלה שהארגון בנה את עצמו בלעדיו.
תבינו שהמשחק השתנה. המקצועות לא נעלמים, הם משנים צורה. מנהל שירות שעובד עם מערכתשבונה סוכנים לבד אינו מיותר הוא הופך לאדריכל של חוויית הלקוח. מנהל מכירות שהנתונים מנותחים אוטומטית אינו מיותר - הוא סוף סוף פנוי לבנות מערכות יחסים אמיתיות. התפקידים שישרדו הם אלה שדורשים שיקול דעת אנושי, אחריות מקצועית, ויכולת להוביל אנשים.
תחשבו גם על הילדים שלכם. המסלול הקלאסי הוא ציונים, תואר, משרה יציבה מכוון בדיוק לתפקידים הכי חשופים. הדור הבא צריך ללמוד לעבוד עם הכלים האלה, לבנות דברים, להיות סקרנים ולהתאים את עצמם. לא לאופטם למסלול שאולי לא יהיה קיים עד שיסיימו את התואר.
שורה תחתונה: אנחנו ב-2026. ה-AI כבר לא כלי עזר למפתחים, הוא בונה פתרונות שלמים, יוצר סוכנים עצמאיים, ומרכיב מערכות ידע אורגניות. הוא עושה את זה במעבדות של OpenAI ואנתרופיק וגם בארגונים אמיתיים בישראל. המהפכה הזו לא מחכה שתהיו מוכנים. הסיכון הגדול ביותר הוא לא שה-AI יטעה. הסיכון הגדול ביותר הוא שתחכו שהוא יהיה מושלם - ותגלו שהעולם בנה את עצמו מחדש בלעדיכם. הכתובת על הקיר הדיגיטלי ברורה. השאלה היא רק מי קורא אותה בזמן.
הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות ב-Voicenter, חברת טכנולוגיה ישראלית ותיקה בתחום התקשורת הארגונית ובינה מלאכותית, שפיתחה את EchoCenter מערכת הפעלה ארגונית לעידן ה- AI.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו