לפני כמה ימים הופיעו בחשבונות הרשמיים של הליכוד ברשתות החברתיות תמונות מפוברקות של נפתלי בנט ויאיר לפיד "שתולים" לצד תמונת חברי הרשימות הערביות. בתוך דקות התמונה נדדה לקבוצות הוואטסאפ והטלגרם. אין פה שום מקריות.
תמונות מפוברקות של נתניהו ורעייתו עם בני הזוג טראמפ הופצו בחשבונות הרשמיים של ראש הממשלה. טראמפ בעצמו מפרסם תמונות מופרכות שלו עם כתר על הראש והפיד של האמריקנים מוצף בסרטונים מפוברקים של גירוש מהגרים מבתיהם. ואם מנהיגים עושים זאת כדי לבנות לעצמם עולם שבו הם גיבורי-על, האם מפתיע שהם יוצרים תעמולת בחירות שכוללת מציאות מזויפת לגבי יריבים?
בחודשים האחרונים "דיפ-פייקים" פוליטיים הופכים למה שמכונה "סלופוגנדה" - הלחם של המילה "פרופוגנדה" (תעמולה) עם המילה "סלופ", שמשמעה תוכן בינוני שנוצר על ידי בינה מלאכותית. ביחד, מדובר בתעמולה ריאליסטית מאוד, שנוצרת בהיקפים אדירים על ידי בינה מלאכותית, ונועדה לעודד קיטוב, להשמיץ מתנגדים ולהפיץ מידע שגוי.
דווקא משום שתמונה נתפסת כראיה - "טוב מראה עיניים" - השימוש בה הופך לכלי הטעיה עוצמתי. בהצפת המידע שמסביבנו, למי יש זמן לבדוק מה נכון ומקורי. מה שהתמונות והסרטונים האלה עושים הוא לא לעדכן אותנו על המתרחש בעולם, אלא לשמש מראה שמציגה לנו את העולם שאנחנו רוצים לראות, או לפחות את הגרסה שתמשוך את תשומת הלב והזעם שלנו.
בבחירות האחרונות בארה"ב הופצו קובצי קול מלאכותיים בקולו של ג'ו ביידן שקרא לבוחרים לא לצאת להצביע; בהודו סרטוני דיפ-פייק של כוכבי קולנוע מבוליווד שקוראים להצביע נגד ראש הממשלה מודי הפכו לוויראליים; בסלובקיה הקלטה מזויפת ערב בחירות יצרה "עננת חשד" לגבי זיופי בחירות גם לאחר שהופרכה.
אנחנו כבר בשנת בחירות, אז למה אנחנו מחכים? לסרטון של שרה בממשלה שמודיעה שהיא פורשת מהמרוץ לבחירות, כמו שקרה באירלנד? להקלטה של ראש הממשלה שמודיע על כניעה במלחמה, כמו שקרה באוקראינה? או להצפה של תמונות של פוליטיקאים בבגדים תחתונים כמו שקרה בזכות היכולות של מנוע "גרוק" מבית אילון מאסק?
אז מה עושים עכשיו? מטה בנט הגיש תלונה במשטרה ומטה לפיד שלח מכתב ליו"ר ועדת הבחירות, אבל אלה בעיקרם מעשים סמליים. אפשר לקרוא לכנסת לחוקק תיקונים לחוקי תעמולת הבחירות, שיחייבו לסמן תכנים יצירי בינה מלאכותית. הבעיה היא שספק אם ניתן לחוקק עכשיו משהו כזה בהסכמה. גם אם תהיה חקיקה, היא חייבת להיות מפורטת, מפני שסימון סתמי שמשהו "נוצר באמצעות בינה מלאכותית", לא יאפשר לדעת האם מה שמפוברק הוא הרקע או הדמויות.
הרשות לפרטיות במשרד המשפטים כבר פרסמה הנחיות על כך ששימוש בדיפ-פייקים ל"הפשטת" דמויות של אנשים אמיתיים או השפלה שלהם, היא פגיעה בפרטיות, כלומר עבירה פלילית ואזרחית שמקנה זכויות לפיצויים. זה מהלך חשוב מאד, אבל הוא לא נותן פתרון לתמונות שהן "סתם" תעמולת בחירות מזויפת. אי אפשר גם לסמוך על הרשתות החברתיות שיסמנו תכנים. מחקרים שונים מראים שפחות משליש מהתמונות והסרטונים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ופורסמו באינסטגרם, לינקדאין, פינטרסט, טיקטוק ויוטיוב סומנו כראוי.
מי שנדרשות להיכנס לעובי הקורה הן ועדת הבחירות והמשטרה. עד עכשיו נמנע יו"ר ועדת הבחירות מלטפל בסוגיה, בגלל היעדר חקיקת בחירות עדכנית בישראל. אבל כעת יש לנקוט בצעד של חירום, שיקבע את הכלל הבא: אסור לפרסם כתעמולת בחירות תמונות של "אחרים" - כלומר יריבים פוליטיים מזוהים - שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הדבר ייחשב כהפרעה לא הוגנת לבחירות, שאסורה בסעיף 13 לחוק התעמולה. אם פוליטיקאים יג'נרטו את עצמם באופן שקרי, יהיה רע מאוד. אבל מה שצריך להיות אסור לגמרי, הוא שהם יעשו זאת ביחס לאחרים.
בלי קו אדום ברור, הבחירות הקרובות לא יוכרעו בקלפי אלא במכונות הפברוק.
הכותבת היא ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו