טריפ מדעי: הסטארטאפ הישראלי שמציע דרך חדשה לטפל בדיכאון

בעשורים האחרונים דיכאון נתפס יותר ויותר כהפרעה נוירוביולוגית מורכבת, ולא רק כמצב רגשי. הצטברות הידע המחקרי מצביעה על דיסרגולציה (חוסר ויסות או תפקוד לקוי של מערכת) של רשתות עצביות ומנגנוני פלסטיות מוחית, ומסבירה מדוע שיעור ניכר מהמטופלים אינו מגיב לטיפולים הקיימים. 

לפי הערכות, יותר מ-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון, אולם בעוד שתחומים כמו אונקולוגיה וביוטכנולוגיה משכו השקעות עצומות ופריצות דרך מדעיות, הפסיכיאטריה חוותה התקדמות מועטה יחסית מבחינה זו.

בתוך הקשר זה פועלת PsyRx, חברת ביוטכנולוגיה ישראלית, המפתחת טיפול תרופתי חדש לדיכאון עמיד, כזה המבוסס על מנגנון פעולה שונה ושואף להשתלב בפרקטיקה הפסיכיאטרית הקיימת כטיפול מדיד וניתן לסטנדרטיזציה.

PsyRx הוקמה ב-2020, גייסה עד כה כ-12 מיליון שקל (ממשקיעים פרטיים, ומקרן ההשקעות האמריקנית TRIPPY.VC, שנוסדה על ידי רואן מארלי - בנו של בוב מארלי - וכוכב ה-NBA לשעבר, אמרה סטודמאייר) ומעסיקה שישה עובדים.

המוצר המרכזי של החברה הוא תרופה נוגדת דיכאון המשלבת מיקרו-מינון של איבוגאין (Ibogaine), חומר פסיכדלי מרחיב תודעה הנמצא בשורש צמח האיבוגה, יחד עם תרופה קיימת ממשפחת ה-SSRI (נוגדי דיכאון כמו ציפרלקס). המטרה היא לקצר את זמן תחילת ההשפעה של התרופה משבועות לימים ספורים, ולמזער תופעות לוואי נפוצות כמו פגיעה בחשק המיני ועלייה במשקל.

לשם כך, החברה פיתחה טכנולוגיית ביוראקטורים המאפשרת ייצור של חומרים פעילים כמו פסילוסיבין (מפטריות) ואיבוגאין ברמה רפואית גבוהה. בנוסף לפיתוח תרופות, החברה משמשת כספקית של חומרים פעילים (API) למחקרים קליניים ולחברות תרופות אחרות בעולם.

בריאיון ל"היום" מסבירים פרופ' איתמר גרוטו, יו"ר החברה ולשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, וד"ר יעקב בוקסדורף, מייסד-שותף של החברה, מה מבדל אותה מגל המחקר הפסיכדלי, וכיצד הם רואים בחזונם את הפסיכיאטריה של העשור הבא.

מהי פריצת הדרך המדעית שעליה נשענת PsyRx ומה מבדיל אותה מניסויים פסיכדליים אחרים?

"פריצת הדרך של PsyRx אינה בעצם השימוש בחומר פסיכו-אקטיבי, אלא באופן שבו הוא מפותח כתרופת מרשם מודרנית", אומר ד"ר בוקסדורף. "בניגוד לרוב המחקר הפסיכדלי, שמתמקד בחוויה סובייקטיבית או בהתערבות חד-פעמית, PsyRx מפתחת טיפול תרופתי מבוקר, הניתן במינונים מדודים, שאינם יוצרים חוויה פסיכדלית מלאה".

"הגישה מתמקדת בהשפעה ביולוגית ממוקדת על מנגנונים עצביים הקשורים לדיכאון, בעיקר במצבים שבהם טיפולים סטנדרטיים כמו SSRI אינם מספקים מענה מספק. מאחר שהטיפול אינו מבוסס על חוויה פסיכדלית ומבוסס איבוגאין הידרוכלוריד, הוא צפוי גם להפחית חלק מתופעות הלוואי והעומס התפקודי שמלווים לעיתים טיפולים קיימים, ולאפשר שימוש ממושך ובטוח יותר", מרחיב גרוטו. "במילים אחרות, לא מדובר בטיפול חווייתי ניסיוני, אלא בהתערבות תרופתית שנועדה להשתלב בפרקטיקה הפסיכיאטרית הרגילה כטיפול משלים, מדיד וניתן לרגולציה". 

באיזה שלב הטכנולוגיה מתחילה להוביל את הפיתוח, ולא רק לשרת אותו?

גרוטו: "בשלב הנוכחי, הטכנולוגיה משמשת ככלי תומך לפיתוח התרופה ולא כמטרה בפני עצמה. עם זאת, היא כבר מסייעת להגדיר שאלות קליניות מדויקות יותר: מי צפוי להגיב לטיפול, כיצד לקבוע מינון מיטבי, ואילו מדדים משקפים שינוי טיפולי משמעותי ולא רק שיפור סימפטומטי זמני".

בוקסדורף: "בהמשך הדרך, הכלים הטכנולוגיים צפויים לסייע בקבלת החלטות קליניות מדויקות יותר, הן בניסויים והן בשימוש עתידי, אך תמיד כחלק מתהליך פיתוח תרופתי מבוקר, ולא כחקר מוח תיאורטי".

 מהם הכלים המדעיים שבהם אתם משתמשים?

בוקסדורף: "כיום, PsyRx פועלת במסגרת פיתוח תרופתי קלאסי, הנשען על מחקר פרה-קליני, ידע מדעי מצטבר ושיתופי פעולה עם גורמים אקדמיים וקליניים. הדגש הוא על הבנת מנגנון הפעולה במידה הנדרשת לפיתוח תרופה בטוחה, יעילה וניתנת לאישור רגולטורי".

גרוטו: "במקביל, החברה בונה תשתית לשלב הקליני המתקדם, שתאפשר שימוש במדדים פיזיולוגיים וניתוחי נתונים. המטרה אינה 'למפות את המוח', אלא לשפר התאמה טיפולית, דיוק מינון והערכת תגובה קלינית, תוך צמצום תופעות לוואי והגדלת שיעורי ההצלחה".

 כיצד משלבים בין מדע בסיסי לבין פיתוח תרופתי יישומי בתחום רגיש כמו בריאות הנפש?

בוקסדורף: "השילוב מתבצע דרך חשיבה קלינית ויישומית כבר מהשלבים המוקדמים. ב-PsyRx השאלות אינן רק 'האם זה עובד', אלא גם: האם רופא קהילה יוכל לרשום את הטיפול? האם הוא ניתן לסטנדרטיזציה? והאם מערכת בריאות ציבורית תוכל לאמץ אותו? המדע משרת את הפיתוח התרופתי, ולא להפך. בלי היתכנות קלינית, רגולטורית ויישומית - אין תרופה, רק ניסוי".

⁠איזה כשל מרכזי בתחום הפסיכיאטריה אתם למעשה מנסים לפתור?

גרוטו: "עם העלייה בשכיחות של התחלואה בבריאות הנפש, עקב דיכאון ופוסט טראומה, הולך ובולט החסר במענים מספקים. הטיפולים התרופתיים בפסיכיאטריה עדיין נשענים במידה רבה על אותם מנגנונים ביולוגיים שהוגדרו לפני עשרות שנים, כך שחלק משמעותי מהמטופלים אינו מגיב לטיפולים הקיימים או מגיב באיטיות רבה והתוצאה היא מסלול ארוך של ניסוי וטעיה, לעיתים במשך חודשים ואף שנים.

"PsyRx שואפת לקצר את הדרך הזו באמצעות טיפול שפועל על המוח בדרך שונה, ולא רק באמצעות שינוי בנוירוטרנסימטור בודד. דרך זו צפויה לשפר את המענה הטיפולי ולצמצם תופעות לוואי". 

איך תיראה הפסיכיאטריה בעוד עשור אם הגישה שלכם תצליח?

גרוטו: "אם הגישה של PsyRx תצליח, הפסיכיאטריה תנוע בהדרגה מגישת 'ניסוי וטעיה' כללית לגישה טיפולית ממוקדת יותר, המבוססת על מנגנון פעולה ולא רק על סימפטומים.

"טיפולים חדשים ישתלבו בתוך המערכת הקיימת, יקצרו את זמן התגובה, יפחיתו תופעות לוואי ויעניקו מענה גם לאוכלוסיות שעד היום נותרו ללא פתרון יעיל. לא מדובר בהכרח במהפכה רועשת, אלא בשינוי שקט, מדויק ומדיד באופן שבו מטפלים בדיכאון".