מחקר חדש: סרבני החיסונים אמידים יותר ומשכילים יותר - וכמעט אף פעם לא משנים את דעתם

ממצאים שפורסמו לאחרונה מפרויקט VAX-TRUST האירופי הראו, כי בפורטוגל סירוב או דחייה של חיסונים היו נפוצים ביותר בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה. הפרויקט, שנערך בפורטוגל, פינלנד, בלגיה, פולין, צ'כיה, איטליה ובריטניה, נועד להבין מדוע משפחות מסוימות דוחות או מסרבות לחיסוני ילדים "ולשפר את התקשורת בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות להורים המסרבים".

בפורטוגל, הובילה את המחקר הסוציולוגית אנה פטריסיה הילאריו, שתיאמה ראיונות עם הורים שמתנגדים לחיסונים ועם צוות רפואי. "המחקר היה בעיקר איכותני, וכלל ראיונות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והורים הססנים", אמרה הילאריו. היא תיארה פרופיל עקבי: "בסופו של דבר, זו תופעה המוגבלת מאוד למעמד הבינוני-גבוה והגבוה". ההורים בקבוצה זו, הוסיפה, "דוחים את התהליכים הסטנדרטיים ברפואת ילדים ונמנעים ממגע עם הרפואה הקונבנציונלית", לעתים קרובות הם פונים לשירותי הבריאות הלאומיים רק במקרי חירום ומחפשים רופאים פרטיים החולקים את השקפותיהם.

למרות שהקבוצה קטנה, המחברים הזהירו כי היא עלולה לפגוע בחסינות העדר.

ההורים שרואיינו גם נטו להעדיף הנקה ממושכת, כניסה מאוחרת לבית הספר, חינוך ביתי ושיטות חינוך אלטרנטיביות. "הם מאמינים שאורח חייהם מגן על ילדיהם", אמרה הילאריו, והוסיפה כי אמונה זו "גוברת על הראיות המדעיות ליתרונות החיסון, תופעה שנצפתה במדינות אחרות".

העלייה במקרי החצבת במדינה לא שינו את עמדתם. "הורים אלה אינם מביעים פחד וממשיכים להאמין כי החסינות תושג באופן טבעי", היא ציינה. חיסוני צהבת היוו נקודת מחלוקת נוספת. "חלק גדול מההורים מסרבים לתת את החיסון ואינם מבינים מדוע הוא ניתן לילדים", ציינה הילאריו.

החוקרת התייחסה לדפוסים אלו גם בקרב מהגרים: גם בין מתנגדי החיסונים המהגרים חלק גדול מהם הם יותר משכילים ו"בעלי הון כלכלי ניכר".

לדברי הילאריו אין נכון לעכשיו נתונים מספקים כדי להראות על התחזקות ההתנגדות לחיסונים בפורטוגל, "אבל היא גוברת באירופה". בנוסף, היא ציינה שברגע שהורים מחליטים לא לחסן את ילדיהם, "הם כמעט אף פעם לא חוזרים בהם מההחלטה".

הנהלת הפרויקט קראה לצוותים רפואיים לאמץ גישה חדשה בשיחות עם מי שמהססים לחסן את ילדיהם: "לעבור מסגנון תקשורת פטרנליסטי לתקשורת פתוחה ומניעה יותר, לתת להורים מרחב להביע את ספקותיהם ולקבל מידע הולם", תיארה את גישה זו הילאריו.

לדבריה, תקופת הקורונה החריפה את ההתנגדות לחיסונים בגלל "מידע מפוזר ומגוון מאוד" ו"גינוי חברתי חריף מאוד" כלפי אלה שלא התחסנו, מה שדחף את הספקנים לעבר קהילות של אנשים שחושבים כמוהם.