"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלי AI מייעלים את עבודת המתכנתים? לא לפי המחקר הזה

בניגוד לציפיות של מפתחים ומומחי כלכלה ובינה מלאכותית, מחקר מצא כי שימוש בכלי פיתוח מבוססי AI דווקא האט את קצב העבודה של מתכנתים מנוסים

,עודכן
0השמעה
החוקרים מצאו כי שימוש ב-AI האריך את זמן הביצוע ב-19 אחוז בממוצע. צילום: Getty Images

בזמן שכליבינה מלאכותיתכמו GitHub Copilot ו-Cursor זוכים לאימוץ נרחב בקרב מפתחים ברחבי העולם,מחקר חדשמציע תובנה מפתיעה: שימוש בכלים אלה עשוי דווקא להאט את קצב העבודה של מפתחים מנוסים. המחקר, שפורסם על ידי ארגון המחקר הלא-ממשלתי METR, ביצע ניסוי עם מפתחים מנוסים בקוד פתוח.

הניסוי עקב אחר 16 מתכנתים מנוסים שביצעו 246 משימות אמיתיות בפרויקטים שבהם הם משתתפים (contribute) בקביעות. עבור כל משימה הוגרל האם יותר למפתח להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית, בעיקר Cursor Pro ומודלים כמו Claude 3.5 ו-3.7 מבית אנתרופיק, או שהשימוש בהם ייאסר.

הציפייה הראשונית של המתכנתים הייתה ששימוש ב-AI יקצר את זמן ביצוע המשימות ב-24 אחוז. אך בפועל, החוקרים מצאו כי שימוש ב-AI האריך את זמן הביצוע ב-19 אחוז בממוצע. גם לאחר סיום המשימות, המפתחים העריכו בדיעבד שה-AI סייע להם לקצר את הזמן, והעריכו הפחתה של 20 אחוז – רחוק מאוד מהתוצאה בפועל.

המפתחים קיבלו פחות מ-44 אחוז מהקוד שהוצע להם על ידי הבינה המלאכותית,צילום: Getty Images

למה ה-AI האטה את העבודה?

החוקרים מציינים מספר גורמים אפשריים להאטה. ראשית, שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית דרש מהמפתחים להשקיע זמן לא מבוטל בכתיבת פרומפטים למערכת, המתנה לתשובות ובדיקתן – לעיתים על חשבון זמן כתיבה ממשי של קוד. בנוסף, במקרים רבים הקוד שהופק על ידי המערכות דרש תיקונים משמעותיים או נדחה לחלוטין.

כך למשל, נמצא כי המפתחים קיבלו פחות מ-44 אחוז מהקוד שהוצע להם על ידי הבינה המלאכותית. 75 אחוז מהמשתתפים דיווחו שקראו כל שורת קוד שנוצרה, ו-56 אחוז ציינו שנאלצו לבצע שינויים מהותיים כדי "לנקות" את הפלט שקיבלו.

גם מאפייני הפרויקטים עצמם תרמו לאתגר: המאגר הממוצע שבו עבדו המשתתפים כלל מעל מיליון שורות קוד, היה בן כעשור וזכה ליותר מ-20 אלף שינויים רשומים בקוד (commits) בעבר. בהקשרים כאלה, שבהם המפתחים בעלי ניסיון רב והיכרות עמוקה עם הקוד – לבינה המלאכותית קשה "להדביק את הקצב", במיוחד כאשר חסר לה ההקשר האינטואיטיבי והידע של המפתח הוותיק.

מפתח אחד אף העיר כי "אם אני המתחזק הבלעדי של חלק מאוד ייחודי בקוד – אין סיכוי שמצב סוכן (agent mode) של AI יבצע עבודה טובה יותר ממני".

למרות התוצאה – החוקרים לא ממהרים להסיק מסקנות נחרצות. הם מדגישים כי ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב המצב ישתנה, במיוחד לנוכח ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות ה-AI. עוד הם מציינים כי התוצאה אינה מבטלת את התועלת האפשרית במקרים אחרים – למשל, בפרויקטים חדשים, או בקרב מפתחים פחות מנוסים.

לדברי החוקרים, "התוצאות שלנו מבליטות את הפער המשמעותי בין התחזיות של מומחים – ובין ההשפעה בפועל של מערכות AI על פרודוקטיביות של מפתחים מנוסים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר