"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כשהעיר משנה את מצב הרוח שלך: AI חושף איך המרחב האורבני משפיע על הרגשות
חוקרים באוניברסיטת מיזורי בארה"ב פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת פוסטים ותמונות רחוב כדי למפות את התחושות של תושבי העיר • האם אפשר לתכנן ערים לפי רגש?
תל אביב. איך המרגש?. צילום: אי.פי

כשהעיר משנה את מצב הרוח שלך: AI חושף איך המרחב האורבני משפיע על הרגשות

חוקרים באוניברסיטת מיזורי בארה"ב פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת פוסטים ותמונות רחוב כדי למפות את התחושות של תושבי העיר • האם אפשר לתכנן ערים לפי רגש?

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מה גורם לנו להרגיש טוב או רע כשאנחנו מסתובבים בעיר? חוקרים מאוניברסיטת מיזורי בארה"ב פיתחו שיטה חדשנית למפות את הרגשות של אנשים ברחבי העיר באמצעותבינה מלאכותית, ולחשוף כיצד מרכיבים עירוניים שונים משפיעים על מצב הרוח שלנו.

במחקר,שפורסם בכתב העת Frontiers in Computer Science, השתמשו החוקרים ג'איידי אמאן וטימותי מטיסיו בשילוב של טכנולוגיות לניתוח טקסט וזיהוי תמונה כדי לבחון את הקשר בין תכנון עירוני לרגשות הציבור.

המחקר התבסס על ניתוח של 47,107 פוסטים באינסטגרם שפורסמו בין השנים 2015-2021 באזור מרכז העסקים של קולומביה, מיזורי. החוקרים השתמשו במודל BERT לניתוח הסנטימנט בפוסטים, ובמקביל ניתחו 1,364 תמונות מ-Google Street View באמצעות אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת.

"למשל, אם פארק חדש מקבל הרבה פוסטים שמחים, אנחנו יכולים להתחיל להבין למה", אומר אמאן, שמוביל את מעבדת המודיעין המרחבי (Spatial Intelligence Lab) במיזורי. "זה יכול להיות השטח הירוק, הטבע השקט או תחושת הקהילה. אנחנו יכולים עכשיו לחבר את הרגשות האלה למה שאנשים רואים וחווים במקומות האלה".

מה מעלה ומה מוריד את מצב הרוח בעיר?

התוצאות חשפו דפוסים עקביים: אזורים עם הרבה צמחייה ותשתיות ידידותיות להולכי רגל נקשרו לרגשות חיוביים. לעומת זאת, חללים פתוחים מדי עם הרבה שמיים גלויים יצרו תחושות שליליות - חוסר נוחות או היעדר הגנה. גם גדרות נקשרו לרגשות שליליים, בהיותן מחסומים פיזיים המקושרים לראות מופחתת או תנועה מוגבלת. מעניין שבניינים וקירות הראו השפעה מעורבת - תלוי בהקשר.

במהלך מגפת הקורונה, החוקרים זיהו שינויים משמעותיים בדפוסי הרגשות. מספר האזורים עם רגשות שליליים גדל משמעותית, בעוד אזורי הרגשות החיוביים הצטמצמו. באופן מפתיע, שלטי חוצות שבדרך כלל נתפסו כשליליים, זכו להערכה חיובית בתקופת הסגרים.

"AI לא מחליף קלט אנושי", מדגיש מטיסיו. "אבל הוא נותן לנו דרך נוספת לזהות דפוסים ומגמות שאולי היינו מפספסים אחרת, וזה יכול להוביל להחלטות חכמות יותר". החוקרים מאמינים שבעתיד, מידע על איך אנשים מרגישים יוכל להיות מוצג לצד עדכוני תנועה ומזג אוויר בכלים דיגיטליים שמשמשים מקבלי החלטות לתפעול העיר.

"אנחנו מדמיינים עתיד שבו נתונים על איך אנשים מרגישים הופכים לחלק מרכזי בלוחות הבקרה של ערים", אומר אמאן. "זה פותח את הדלת לתכנון ערים שלא רק עובדות טוב אלא גם מרגישות נכון לאנשים שחיים בהן".

המחקר, שמומן על ידי מעבדת המחקר של צבא ארה"ב, מציע כלי חדש למתכנני ערים שרוצים ליצור סביבות עירוניות שמתחשבות לא רק בתפקוד אלא גם ברגשות התושבים. עם זאת, החוקרים מציינים שהמחקר מוגבל לאנשים הפעילים ברשתות החברתיות ושיש צורך במחקרים נוספים כדי לבחון את ההשפעות בערים ובהקשרים שונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...