בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המדעיים שמצביעים על תרומתה יוצאת הדופן של המוזיקה להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים. נגינה, שירה, תנועה ופעילויות מוזיקליות אחרות מוכיחות את עצמן ככלי יעיל במיוחד לשיפור זיכרון, קשב, ריכוז וכישורי שפה.
מחקר רחב היקף של אוניברסיטת מונטריאול הקנדית שפורסם לאחרונה, מצא כי ילדים בגילאי 11-3 שלמדו לנגן או השתתפו בפעילויות מוזיקליות הפגינו שיפור משמעותי בשליטה עצמית, ביכולת להתמקד במשימות ובדחיית תגובות אימפולסיביות – תכונות בסיסיות להצלחה בלמידה ובחיי היומיום.
מחקר נוסף, הפעם מקולומביה, מצביע על כך שלימודי מוזיקה בגיל הרך תורמים בעיקר ליכולות של עיכוב תגובה, זיכרון עבודה וגמישות מחשבתית – שלוש אבני יסוד בתפקוד הקוגניטיבי. עוד עולה ממנו, כי ככל שהילדים צעירים יותר, ההשפעה ניכרת יותר, זאת בשל גמישות המוח בשנים הראשונות לחיים.
מחקרים נוספים חשפו כי ילדים שמקבלים הכשרה מוזיקלית מפעילים אזורים מוחיים הקשורים לשליטה בקשב, עיבוד שמיעתי וזיכרון - מה שמוביל לשיפור בקריאה, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות. יתרה מכך, המוזיקה תורמת גם לפיתוח רגשי וחברתי: היא מאפשרת ביטוי רגשות, מעודדת אמפתיה, ומקדמת שיתוף פעולה בין ילדים מרקעים שונים.
שפה שמדברת ללב ולראש
"מוזיקה היא הרבה יותר מצלילים. היא חוויה, ערך, גשר, וכלי רב-עוצמה לחיים שלמים של למידה, חיבור והצלחה", מסבירה בת אל צברי, ריתמיקאית ומוזיקאית ילדים. "מעבר לכך, מוזיקה בקרב ילדים היא לא רק משמחת - היא פותחת דלתות לעולמות פנימיים, יוצרת חיבורים בין הילדים, ומאפשרת לכל אחד לבטא את עצמו בדרך ייחודית - בין אם בריקוד, שירה או ניגון".
השפעתה של המוזיקה על הקשב, הריכוז והזיכרון אינה מסתכמת רק בחוויה הרגשית או החברתית. מחקרים עדכניים מראים כי השתתפות פעילה בפעילויות מוזיקליות – שירה, תנועה, תיפוף או נגינה – מגייסת אזורים נרחבים במוח, משפרת את היכולת לעבד מידע, לזכור פרטים ולשלוט בתגובות אימפולסיביות.
"כל תרגיל קצבי, כל שיר עם תנועות, כל משחק מוזיקלי - הם בעצם אימון מוחי שמחזק את הקשב ואת היכולת להתמודד עם אתגרים. וזה עובד - גם אצל ילדים שמתקשים בלמידה, וגם אצל כאלה שמצטיינים ורוצים להתקדם עוד צעד", מוסיפה צברי.
כיצד נשפר את הזיכרון והקשב?
איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, ממליץ על כמה שיטות שעשויות לסייע לילדים לזכור טוב יותר. "אפשר להשתמש בקצב ובמנגינה", הוא אומר. "שימוש בשירים, חרוזים או מנגינות מסייע לילדים לזכור טוב יותר. הטכניקה הזו מפעילה גם את הזיכרון השמיעתי של המנגינה וגם את הזיכרון של קצב באופן שמקושר למילים. השילוב של מספר סוגי זיכרונות תחת אותה מטרה עשוי לסייע לנו לזכור את המידע טוב יותר.
"בנוסף, מוסיקה אהובה עשויה גם כן לתרום לקידוד חזק יותר של הזיכרון ולשמירה של החומר הנלמד בטווח הארוך למשך זמן רב יותר, זאת מאחר והיא מעוררת אזורים רגשיים במוח שמסייעים לנו להפוך טוב יותר מידע לידע".
"ניתן גם להשתמש במשחקי זיכרון ולמידה אינטראקטיבית", מוסיף עניאל. "משחקים פשוטים כמו 'אני אורז תיק - מה שמתי בו?' תרגילי שליפה ומשחקי אסוציאציות מגוונים, מאמנים ומחזקים את הזיכרון ובנוסף עשויים לשפר תפקודים ניהוליים במוח כגון קשב וריכוז, קבלת החלטות, הבחנה בין עיקר לטפל, גמישות מחשבתית וחשיבה יצירתית".
עניאל ממליץ גם על למידה חווייתית בשילוב מספר חושים. "יש להימנע ממצב שבו הלמידה מתבצעת אך ורק באופן פסיבי (לדוגמה, אך ורק על ידי קריאה) וכדאי לשלב גם למידה אקטיבית כגון הפעלות, המחשת החומר הנלמד על ידי שילוב חושים שונים, כתיבה יזומה של שאלות חזרה וניהול דיון פתוח בכיתה על החומר הנלמד- למידה אקטיבית תעצים את תהליך הלמידה והזיכרון ותהפוך את החומר הלימודי למשמעותי, מעניין וזכיר יותר לאורך זמן", הוא אומר.
"לבסוף, תמיד עדיף לפרק את המידע ליחידות קטנות – וליצור ממנו סיפור מעניין", הוא מוסיף. "סיפורים מעניינים מפעילים אזורים רגשיים במוח – מה שמחזק את הקידוד בזיכרון. בנוסף, מומלץ לבנות את הסיפור המעניין באופן שגם נוכל לראות אותו בדמיון. לעיתים המידע החזותי יכול לחזק משמעותית בזיכרון את המידע המילולי. בהקשר לכך חשוב מאוד לשלב ככל שניתן בתהליך הלמידה אמצעים חזותיים כגון תמונות, איורים, טבלאות ותרשימים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו