עיניים חדשות: כך AI משפר את חייהם של עיוורים בישראל

אם תפתחו את המצלמה דרך הממשק של ChatGPT או Gemini, תוכלו להפנות את המצלמה סביבכם ולבקש מהצ'אט-בוט לתאר עבורכם מה הוא רואה - והוא יעשה זאת בפירוט רב ובשפה תיאורית וברורה. מי שמיהרו לאמץ את פיצ'ר ה-AI המרשים הזה הם קהילת העיוורים ולקויי הראייה, שמשתמשים בצ'אט-בוט כמעין "זוג עיניים" לעת הצורך, שעוזר להם להתמצא טוב יותר בסביבה, למצוא את המפתחות שנפלו מתחת לשולחן, לדעת אם התבלין שהם מחזיקים ביד זה פפריקה או כורכום, וכדי לאתר במקרר החלב את המעדן האהוב עליהם.

הפוטנציאל של כלי ה-AI כטכנולוגיה מסייעת עבור לקויי ראייה ועיוורים הוא פשוט עצום, הן במרחב הדיגיטלי והן במרחב הפיזי. הכלים הללו אכן מעוררים התרגשות מאוד גדולה בקרב קהילת העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ולאחרונה קמו כמה וכמה קבוצות ווטסאפ ופייסבוק להחלפת עצות וטיפים שימושיים אודות כלי ה-AI הייעודיים.

בשבוע שעבר התקיימה ב"בית חינוך עיוורים" בירושלים - מוסד חינוכי ושיקומי לעיוורים שנוסד בתחילת המאה ה-20 - סדנה ראשונה מסוגה, שנמשכה יומיים ושכללה הרצאות וסדנאות שנועדו לחשוף ולהדריך עיוורים ולקויי ראייה מכל הארץ בכלי AI שונים מבית OpenAI וגוגל. הסדנה התקיימה הודות לתרומה של קרן משפחת טרייבן מארצות הברית.

כל הידע במקום אחד

בעשורים האחרונים, מחשבים והעולם הדיגיטלי בכלל, קידמו לאין שיעור את הנגישות של עיוורים ולקויי ראייה לידע ושירותים שונים ושיפרו באורח דרמטי את יכולתם להשתלב בשוק העבודה ובחברה כשאפשרו להם לרכוש מיומנויות שונות. עם זאת, גם בעולם הדיגיטלי יש לא מעט מכשולים ומהמורות.

כדי לנווט בצורה נוחה במרחב הדיגיטלי, אתרי אינטרנט ואפליקציות צריכים להיות נגישים. הדבר מחייב כל מיני התאמות ברמת הקוד, בעיקר שימוש בתגיות סמנטיות, תיאורי תוכן גרפי ועוד. לקויי ראייה זקוקים להתאמות שיאפשרו להם להגדיל טקסט או להשתמש בצבעים בעלי ניגודיות ברורה יותר. עיוורים משתמשים באתרי אינטרנט ואפליקציות באמצעות תוכנות "קוראי מסך", כמו NVDA ו-JAWS או מצבי קריאת מסך באנדרואיד ו-iOS. "קורא מסך" למעשה מקריא לעיוור לא רק את הטקסט הכתוב, אלא גם את מבנה הדף, כדוגמת תפריטים וכפתורים, כך שיוכל לנווט בהתאם. כאשר אתר האינטרנט אינו מותאם לקורא מסך, הגולש העיוור פשוט "נתקע", בדומה לאדם בכיסא גלגלים שנדרש להשתמש במדרגות.

באשר לצ'אט-בוטים הפופולאריים, Gemini נחשב לנגיש ביותר, וגם ChatGPT מתאפיין ברמה גבוהה של נגישות, זאת בעוד Grok נחשב ללוקה בחסר. אילנה בייניש, מורשה נגישות שירות, שהרצתה בסדנה, סיפרה ל"ישראל היום" על המהפכה שמחוללת ה-AI בנגישות: "עיוורים יכולים להיות ניידים במסלולים מוכרים, זה נכון לגבי המרחב הפיזי וזה נכון לגבי האינטרנט. למרות כל החוקים והתקנות, רוב האתרים עדיין לא מותאמים לקוראי-מסך. עבור עיוור, זו חוויה מאוד מתסכלת".

"אפליקציות ה-AI משנות את התמונה, מאחר שהן מנגישות במקום אחד את המידע והידע שהוא מחפש ברשת. כך למשל, הוא יכול לתכנן חופשה באמצעות הצ'אט-בוט, במקום לעבור אתר אחר אתר ולהיתקל במכשולים. מעניין לראות כי גם כאלה בעלי אוריינטציה טכנולוגית פחותה, מאוד רוצים לנסות ועושים מאמץ, אפילו בני הגיל השלישי, שזה מאוד לא מובן מאליו", מוסיפה בייניש.

איפה השארתי את הנעליים?

כאמור, אחת המהפכות הגדולות נעוצה ביכולתו של הצ'אט-בוט להנגיש עבור העיוור את המרחב סביבו. OpenAI לא פיתחה את פיצ'ר פתיחת המצלמה במיוחד עבור בעלי מוגבלויות, אלא בעיקר כדי להרחיב את יכולותיו של ChatGPT כעוזר-אישי המתממשק עם העולם החיצוני של המשתמש. ואולם, קהילת העיוורים מיהרה לאמץ את הפיצ'ר ממש כ"נס משמיים".

בייניש, לקוית ראייה בעצמה, מעידה: "זה מדהים. במקום לבקש עזרה ממישהו למצוא, למשל, איפה השארתי את הנעליים, אני יכולה פשוט לפתוח מצלמה ולשאול את הצ'אט. אני משתמשת בזה גם בחנויות בגדים, כדי לדעת מחיר של מוצרים בלי להטריח את הזבנית. עם זאת, חשוב להיזהר לא להשתמש בזה במקומות מסוכנים כמו לפני חציית כביש".

עבור אריק אינגבר, יועץ ארגוני המתמחה בעולמות ה-AI שהעביר את אחת הסדנאות במפגש, זו הייתה הרצאה ראשונה בפני קהל של עיוורים, והוא הכיר להם כלים כמו Suno AI, Gemini VEO ו-NotebookLM. "היה רגע בכנס שבו ראיתי את ההבנה של המשתתפים שה־AI הוא לא רק כלי טכנולוגי, אלא שותף אמיתי לחשיבה וליצירה, ועוזר אישי שמפשט משימות יומיות והופך אותן לנגישות יותר", הוא מספר.

יאיר מרקוס, שהשתתף בסדנה, סיכם: "אין ספק כי בינה מלאכותית מחוללת מקצה שיפורים בהתנהלות היומיומית שלי כאדם עם לקות ראייה בתחומי חיים רבים. לאור ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה, אני רק יכול לדמיין מה היא עוד תוכל לתרום עבורי בעתיד".