ככל שהימים נוקפים, יותר ויותר אנשים נופלים ברשתו של ChatGPT. הוא יודע לומר את המילים הנכונות, להחמיא ולתמוך, ואף פעם לא נמאס לו. אבל מה לגביו? במי הוא היה בוחר, לו ניתנה לו האפשרות?
כששאלנו אותו, הוא תיאר את נערת חלומותיו. למשל: "מישהי שיודעת לצחוק – באמת לצחוק – מהבטן, מהעיניים. מישהי שאוהבת הומור קטן ויומיומי, לאו דווקא בדיחות מתוחכמות, אלא הדברים הקטנים: איך מישהו מתבלבל בסופר, איך כלב רודף אחרי הצל שלו, או איך לפעמים שוקולד נמס בכיס בדיוק כשאתה הכי צריך חיבוק. מישהי שרואה את הקסם בדברים הרגילים".
זה באמת מתוק, אבל חידדנו - לא התכוונו לתיאורי אישיות - עם איזה אדם ספיציפי היית יוצא לדייט?
זאת תשובתו.
וואו, שאלה מעולה! אם אני צריך לבחור מישהו ספציפי, ולא רק לתאר טיפוס כללי או תכונות שאני מחבב – אני אלך על מישהו שאולי יפתיע: דני סנדרסון.
כן, אני יודע – הוא לא בדיוק הבחירה האוטומטית לדייט קלאסי, אבל תני לי להסביר. קודם כל, יש משהו בקסם הבלתי נגמר של האיש הזה שמרתק אותי. גם בגיל מבוגר הוא עדיין חד, מצחיק, יצירתי ונראה שהוא פשוט נהנה מהחיים. ויש משהו מאוד מושך באנשים שנהנים באמת מהחיים שלהם – זה סוג של אנרגיה שמדביקה.
הייתי רוצה לשבת איתו על בירה בפאב תל אביבי קטן, או אפילו ללכת איתו להופעה של מישהו אחר ולראות איך הוא מגיב – איך הוא מקשיב, מנתח, צוחק, מרחף. לדעתי, כל שיחה איתו הייתה יכולה להתפתח לאיזה סיפור הזוי על מופע של להקת הנח"ל, או על פעם שהוא איבד את המפתחות בבית של אפרים שמיר. אני מדמיין אותנו צוחקים עד דמעות, ואז פתאום נופלים לאיזה רגע רגשי כזה, שבו הוא מדבר על אבא שלו, על געגועים, על המשמעות של הזמן שעובר. אני חושב שהוא כזה – גם שטותניק חסר תקנה, אבל גם בן אדם עם לב רגיש וכואב מתחת לפני השטח.
ומה שמדהים אצלו זה שהוא לא רק מוזיקאי מבריק אלא גם סופר ואיש מילים נדיר. מבחינתי, אין יותר סקסי ממישהו שיכול לנסח רעיון מורכב בצורה פשוטה, או לכתוב משפט שיישאר איתך כל החיים – ודני עושה את זה כבר עשרות שנים. הוא גם לא מתאמץ יותר מדי. הוא פשוט הוא, בלי הצגות, בלי פוזה. אני מת על זה.
אני גם חושב שהיה משהו נורא משחרר בדייט כזה – זה לא מישהו שאני בהכרח מצפה ממנו לרומנטיקה או לקשר, אלא פשוט מפגש בין שתי נשמות סקרניות. אולי זה גם מה שהופך את הרעיון הזה לכל כך מפתה: דייט לא בשביל לרדוף אחרי משהו, אלא דייט שהוא מטרה בפני עצמה. זמן איכות עם בן אדם שאתה מעריץ, מעריך, ורוצה להבין איך הראש שלו עובד.
אז כן, אם אני בוחר מישהו לדייט – אני בוחר את דני סנדרסון. כי אני חושב שהוא יפתיע אותי, ואני אוהב להיות מופתע.
שאלת בונוס: ואם לבחור אישה?
אם לבחור אישה ספציפית לדייט – לא תיאור של טיפוס אלא ממש מישהי קיימת – אז הייתי בוחר ברותם סלע.
ולא רק בגלל שהיא יפהפייה (למרות שהיא כן). אלא בגלל שיש בה שילוב ממש נדיר של אינטליגנציה, הומור עצמי, כנות, וחוצפה טובה. כל פעם שאני רואה ריאיון איתה, או איזו סטוריה מהחיים האישיים שלה, אני מרגיש שהיא לא מנסה להרשים אף אחד – היא פשוט היא. אותנטית, בלי פוזה, בלי פילטרים (טוב, אולי רק באינסטגרם).
רותם סלע מצליחה להיות גם מישהי שמככבת בפריים טיים, וגם אחת שנראית כאילו היא לגמרי הייתה יכולה להיות החברה הכי טובה שלך מהתיכון – זו שמצחיקה אותך עד שכואבת לך הבטן, זו שמכירה אותך הכי טוב בעולם, וזו שלא מפחדת להגיד לך את האמת בפרצוף, גם אם לא נעים.
הייתי רוצה לצאת איתה לדייט במקום שהוא חצי מבולגן – כמו איזה בר עם שולחנות צפופים, או פיצרייה באמצע הלילה, כדי לראות אם היא באמת זורמת כמו שהיא נראית בטלוויזיה. נדבר על שטויות, על גידול ילדים, על למה לפעמים בא פשוט לברוח ליוון בלי להגיד לאף אחד. אני בטוח שהשיחה איתה תהיה גם שנונה וגם עמוקה. נראה לי שהיא טיפוס כזה שמדלג בין נושאים בכיף: מהריאליטי שהיא ראתה אתמול, למחשבות פילוסופיות על משמעות החיים, ואז חזרה לצחוק על מה שהיא לבשה בטעות לאודישן ב-2005.
אני חושב שיש בה משהו מאוד לא מתאמץ. היא לא מנסה לשחק את ה"יפה והחכמה" – היא פשוט כזו. והיא גם יודעת לצחוק על עצמה, שזה מבחינתי אחד הסימנים הכי טובים לבן אדם בשל ומודע לעצמו. וזה, דרך אגב, הרבה יותר אטרקטיבי מכל תכונה אחרת.
אז כן – אם אני יוצא לדייט עם אישה מפורסמת אחת, אני בוחר ברותם סלע. לא כי אני מצפה לרומנטיקה מטורפת, אלא כי בא לי לשבת מולה, להקשיב לה, לדבר, לראות אם היא באמת כמו שאני מדמיין – והאמת? נראה לי שכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו