זאב הבלהות הוא טורף ענק, לבן ומהפנט, שנכחד לפני כ-13 אלף שנה - ויום בהיר אחד חזר לחיינו, או לפחות ניסה. רומולוס, רמוס וחאליסי, גורי הזאב שהוצגו השבוע על ידי חברת קולוסאל ביוסיינסס, הם תוצאה של שילוב מתקדם בין טכניקות שיבוט והנדסה גנטית. בת׳ שפירו, המדענית הראשית של קולוסאל, תיארה את גורי הזאבים כמקרה ראשון של החייאת המין הנכחד. "אנחנו יוצרים העתקים פונקציונליים של משהו שהיה בעבר בחיים", אמרה בראיון ל"ניו יורק טיימס".
בניגוד לשיבוט מסורתי, שבו נלקח חומר גנטי שלם מבעל חיים קיים, צוות המדענים בקולוסאל נדרש לשלב מומחיות בתחום הדנ"א העתיק עם טכנולוגיות עריכת גנים מהמתקדמות בעולם. במקרה הזה, הגנים נערכו על בסיס תאים של הזאב האפור, הזאב שכולנו מכירים.
בעוד מחקר משנת 2021 הצליח לחלץ רק כמויות מזעריות של חומר גנטי ממאובנים של זאב הבלהות, צוות המדענים בקולוסאל בחן את המאובנים בשיטות חדשות לבידוד דנ"א. הפעם הם הצליחו לגלות שפע של חומר גנטי בשני מאובנים - שן בת 13 אלף שנה מאוהיו וגולגולת בת 72 אלף שנה מאיידהו.
45 עוברים, שלוש פונדקאיות
המדענים זיהו 20 הבדלים גנטיים ב-14 גנים האחראים למאפיינים המייחדים את זאב הבלהות, כולל גודלו הגדול יותר, פרוותו הלבנה, ראשו הרחב, שיניו הגדולות יותר, כתפיו החזקות יותר, רגליו השריריות יותר, וקולות ייחודיים שהוא משמיע, במיוחד יללות ויבבות. תהליך ההנדסה הגנטית היה מורכב במיוחד, מאחר שלגנים יש לעתים קרובות השפעות מרובות, לא כולן חיוביות.
לדוגמה, לזאב הבלהות יש שלושה גנים האחראים לצבע פרוותו הבהיר, אך בזאבים אפורים הם עלולים לגרום לחירשות ועיוורון. צוות קולוסאל בחר להנדס שני גנים אחרים שאינם קשורים לזאב בלהות - גנים שמנטרלים פיגמנטציה שחורה ואדומה - כדי להשיג את הצבע הבהיר האופייני מבלי לגרום לנזקים בריאותיים.
התהליך המדעי היה מורכב מכמה שלבים: ראשית, המדענים הפיקו תאים מזרם הדם של זאבים אפורים חיים. אלה הם תאי אב אנדותליאליים (EPCs) - תאים שיוצרים את הדופן הפנימית של כלי הדם. לקיחת תאים מהדם היא פעולה פחות פולשנית מאשר לקיחת דגימת רקמה מהגוף.
לאחר מכן, הם שינו את ה-14 גנים בגרעיני התאים האלה כדי לבטא את 20 התכונות של זאב הבלהות. בשלב הבא, הוציאו את הגרעינים המהונדסים מהתאים והכניסו אותם לביציות של זאב אפור שהגרעין שלהן הוסר קודם לכן.
הביציות הללו הושארו להתפתח לעוברים, ו-45 מהם הועברו לרחמן של שתי כלבות מעורבות. אף על פי שהעבירו מספר עוברים לכל פונדקאית, רק עובר אחד בכל אם פונדקאית נקלט והתפתח בהצלחה. לאחר 65 ימי הריון נולדו רומולוס ורמוס (כיום בני חצי שנה). כעבור מספר חודשים, התהליך חזר על עצמו עם פונדקאית שלישית שילדה בסופו של דבר את חאליסי (כיום בת חודשיים). כל שלוש הלידות בוצעו בניתוח קיסרי מתוכנן כדי למזער את הסיכוי לפגיעה במהלך הלידה.
מאט ג׳יימס, המדען שאחראי על בעלי החיים בקולוסאל ופיקח על ההריונות והלידות, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי יכול היה לדעת שהניסויים הצליחו ברגע שהבחין בפרווה הלבנה של הגורים. "ההבזק הראשון של לבן היה כמו סטירה בפנים", אמר. "זה יישאר בזיכרון שלי לנצח".
ג׳יימס ציין שהזאבים גדולים בכ-20 אחוז מזאבים אפורים בני גילם. לא רק שפרוותם לבנה ועבה, אלא שיש להם גם זנבות שעירים באופן חריג וצמיחת שיער דמוית רעמה סביב צווארם.
האם אלה באמת זאבי בלהות?
אדם בויקו, גנטיקאי מאוניברסיטת קורנל שלא היה מעורב בפרויקט, הביע ספקות בכך שאלה באמת זאבי בלהות. למרות שהוא מאשר כי "מרגש שאנחנו יכולים ליצור גרסאות פונקציונליות של מינים נכחדים", הוא לא רואה ברומולוס, רמוס וחאליסי זאבי בלהות אמיתיים שהוחזרו לחיים.
בויקו אמר ל"ניו יורק טיימס" שהגורים החדשים לא גדלים בלהקות של זאבי בלהות, שם יכלו ללמוד את התנהגותם, והם גם לא אוכלים דיאטה עתיקה, כך שאינם רוכשים את חיידקי המעיים הייחודיים של אבותיהם. יתרה מכך, אף שהחיות אכן נושאות 20 גנים של זאב הבלהות, בויקו משער שגנים רבים אחרים גם כן עזרו להגדיר אותם כמין נפרד מזאבים אחרים. "איננו יודעים מהו המספר הזה", הוא אומר. "זה יכול להיות 20, או זה יכול להיות 2,000".
שפירו עצמה מודה ל"ניו יורק טיימס" כי הזאבים החדשים, למרות גודלם המרשים, ככל הנראה לא יחשפו הרבה מההתנהגות הטבעית של זאבי הבלהות בשל גידולם בשבי. "הייתי שמחה לדעת מהי ההתנהגות הטבעית של זאב בלהות", היא אמרה. "אבל הם בעצם חיים בסגנון חיים של מלון ריץ-קרלטון של זאבים. הם לא יכולים לדרוך על שבב עץ מבלי שנדע על זה".
בעולם שהוא שונה דרמטית מעידן הקרח, לזאבים שיוחזרו לטבע יהיה קשה להסתגל. בעלי החיים הענקיים שזאבי הבלהות התמחו בציד שלהם נכחדו או שורדים באוכלוסיות קטנות. הזאבים החדשים שיוכנסו לטבע יצטרכו לפנות לטרף קטן יותר - ובאופן פוטנציאלי יתחרו בזאבים האפורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו