ביום שלישי שעבר נפל דבר בגרמניה: הפרלמנט הגרמני, ברוב מיוחס של יותר משני שליש, הצביע בעד רפורמה בתקרת החוב של המדינה. עד היום, חוקי החוב המחמירים, המעוגנים בחוקה, אסרו על הממשלה לחרוג מגירעון של 0.35%.
לאחר ההצבעה אמר הקנצלר אולף שולץ, שהובס בבחירות האחרונות במדינה, בין היתר מאחר שהתקשה להוציא לפועל את תוכניותיו בשל תקרת החוב, כי "זהו יום היסטורי. גרמניה מסירה מעליה את השלשלאות". זו ככל הנראה תהיה מורשתו הגדולה ביותר של שולץ, שצפוי לשמש ככינור שני בקואליציה הבאה, תחת השמרנים.
פריצת תקרת החוב לוותה באישור חבילת תמריצים בהיקף של 500 מיליארד אירו. רוב הכסף הזה לא יילך לתוכניות רווחה ואקלים, כפי שרצה תמיד השמאל - אלא להתעצמות צבאית למול האיום הרוסי ממזרח.
ביום שבו התקיימה ההצבעה הדרמטית בבונדסטאג, התקיים בתל אביב הכנס השנתי Europe Days, שמטרתו להפגיש משקיעים ואנשי עסקים מאירופה, בעיקר מגרמניה, אוסטריה ושווייץ, עם אומת הסטארט-אפ הישראלית ולקדם שיתופי פעולה והשקעות.
הטלטלות האחרונות בברית נאט"ו ומדיניותו הצוננת של נשיא ארצות הברית טראמפ כלפי אירופה, ריחפו השנה בבירור מעל הכנס והקנו לו תחושה אחרת של דחיפות. נדמה שאירופה הקיצה מתרדמה ממושכת וגילתה לפתע את חולשתה בתחומי ההגנה והחדשנות. בשל כך, מי שעמדו השנה במרכז הכנס היו הנציגים מהחברות הביטחוניות הגרמניות.
הזדמנות לישראל
אחד הנציגים הבכירים שהגיעו לכנס היה מיכאל שולהורן מנכ״ל חברת ההגנה והחלל של חברת איירבאס, שהתפצלה מחברת-האם איירבאס ומוקד פעילותה בגרמניה. מדובר בחברת ענק המפתחת מטוסים צבאיים, לרבות את מטוס הקרב האירופי "טייפון", רחפנים, מערכות הגנה מפני טילים, תקשורת ומודיעין, לוויינים, משגרים ואפילו רכבי חלל. שולהורן הגיע לישראל במטרה מוצהרת לחפש סטארט-אפים בתחומי השליטה האווירית, רחפנים וכטב"מים, תקשורת מאובטחת וניהול אנרגיה.
מי שעומד מאחורי הכנס הוא גילי צגלה, מנכ"ל Novawind, יזם ומשקיע המתמחה בשווקים האירופים. בשיחה עם "ישראל היום" אמר כי "הייתה תכונה רבה בכנס השנה על רקע הטלטלות הגיאו-פוליטיות. יש באירופה תחושת דחיפות גדולה סביב ההתעצמות הצבאית, ותחומים משיקים כמו סייבר, תעשייה, בינה מלאכותית ואנרגיה. שיחת היום הייתה האיום הרוסי. זה נאמר בפה מלא. הם רואים בחדשנות הישראלית מודל לחיקוי. הוצפנו באלפי בקשות לשדך פגישות בין הנציגים האירופים לבין החברות הישראליות. לא היה דבר כזה. זו הזדמנות אדירה עבור ישראל".
גרמניה רוצה לחזור לעמדת הובלה
מבין הצבאות האירופים השונים, נראה שהצבא הגרמני מוצא את עצמו בסיטואציה הנוכחית בפיגור הגדול ביותר. חרף העובדה כי הכלכלה הגרמנית היא הגדולה באיחוד האירופי, הצבא הגרמני, בעקבות שנים רבות של תת-תקצוב, סובל ממחסור בכוח אדם, ציוד מיושן ומוכנות מבצעית לקויה. גרמניה רוצה לחזור לעמדת הובלה, אך לשם כך תצטרך להדביק במהירות את הפער.
מנהיג מפלגת CDU כריסטיאן מרץ, שצפוי להוביל כקנצלר את הקואליציה הבאה, אמר לאחרונה: "נהנינו יותר מעשור מתחושה מדומה של ביטחון. כעת עלינו לבנות את יכולותינו הצבאיות כמעט מאפס".
החברות הביטחוניות הגרמניות נהנות כרגע מרוח גבית אדירה וצבר הזמנות שרק יילך ויגבר ככל שתקציבי הביטחון בגרמניה ובמדינות אירופה מאמירים. אך עם העלייה בביקושים, החברות הללו יצטרכו גם לקדם פיתוחים ומערכות שיתנו מענה לאיומים הקונקרטיים, כמו מערכות הגנה אוויריות, סייבר, מודיעין ותצפית ומודרניזציה של היכולות הטקטיות והמיקרו-טקטיות בשדה הקרב.
נציג נוסף שהגיע ל-Europe Days היה כריסטיאן ביינה, מנהל האסטרטגיה הארגונית של חברת הנסולדט (Hensoldt). הנסולרט, שגם היא התפצלה מאיירבאס, היא אחת החברות הביטחוניות הגרמניות העולות, שעוסקת בעיקר בחיישנים ובמערכות הגנה מבוססות תוכנה. קווי הפעילות המרכזיים שלה הם בתחומי המכ"מים ומערכות הגנה אוויריות. הכנסותיה השנתיות נאמדות כבר בכמה מיליארדי אירו, והיא משתפת פעולה עם חברות הביטחוניות הישראליות כמו אלביט ורפאל – ולעתים גם מתחרה בהן.
"עלינו להיות ערוכים להתגונן מפני רוסיה - והסטארט-אפים הישראלים יעזרו לנו בכך", אמר ביינה ל"ישראל היום".
לישראל הגיע ביינה כדי לחפש חברות ישראליות בתחומי החיישנים, אוטומציה של כלי נשק ורחפנים. "אנחנו רוצים להוביל בתחום מערכות הגנה מבוססות תוכנה, ומחפשים סטארט-אפים שיעזרו לנו בהתכת נתונים וחיישנים, תוכנות מודיעין וכמובן שילוב AI במערכות צבאיות. יש בישראל הרבה חברות שלטכנולוגיה שלהן יש שימוש דואלי, לשוק האזרחי ולשוק הביטחוני, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. בסופו של דבר, דאטה זה דאטה".
"יש חשיבות עליונה בהעצמת הכוחות שלנו, במטרה לייצר הרתעה ולהגן מפני רוסיה", אמר ביינה. "לוח הזמנים הוא מאוד צפוף. המטרה היא להיות מוכנים עד 2029. עלינו להאיץ תהליכים. זה משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהישראלים. אתם מאוד טובים בהוצאה לפועל מהירה של רעיונות פרקטיים לבעיות משתנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו