סוד התעלומה נחשף: איך חצו איגואנות את האוקיינוס השקט?

תעלומה אבולוציונית שהטרידה מדענים במשך שנים רבות קיבלה לאחרונה פיתרון מפתיע: מחקר חדש חושף כי האיגואנות באיי פיג'י המרוחקים הגיעו לשם באמצעות "רפסודות" טבעיות העשויות מענפים שנעקרו וצמחייה שנסחפה יחד בים - מסע ימי של כ-8,000 קילומטרים, שנמשך כנראה מספר חודשים.

לפי המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences, האיגואנות ביצעו את המסע הימי הארוך ביותר המתועד של חולייתן יבשתי - שיא עולמי שלא נשבר עד היום.

החוקרים בדקו את המטען הגנטי של 14 מיני איגואנות מרחבי אמריקה, האיים הקריביים ופיג'י, וגילו כי האיגואנות הפיג'יאניות קרובות גנטית דווקא לאיגואנות המדבר מצפון אמריקה. מודל סטטיסטי שפיתחו החוקרים מעיד כי השתיים נפרדו לפני כ-31 מיליון שנה.

עד כה, המדענים סברו שהאיגואנות הגיעו לפיג'י דרך אסיה או אוסטרליה, לפני שפעילות געשית "דחפה" את האיים למרחק רב, אך המחקר החדש משנה את הסברה המקובלת.

איך שורדים מסע כזה?

איגואנות המדבר מתאימות באופן מושלם להישרדות במסע ימי ארוך. הן עמידות מאוד להתייבשות ויכולות להתקיים באמצעות כמות מזון מינימלית. במהלך המסע, הן ככל הנראה ניזונו מהצמחייה שעליה נסחפו.

"אם היה צריך לבחור חולייתן שישרוד מסע ארוך על רפסודה לרוחב האוקיינוס, איגואנות היו הבחירה המושלמת", אמר לסוכנות הידיעות אי.פי סיימון סקרפטה מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, אחד ממחברי המחקר.

משמעות למאמצי שימור

רבים ממיני האיגואנה בפיג'י נמצאים כיום בסכנת הכחדה, בעוד שמין פולש של איגואנה ירוקה מתפשט באיים. רוברט פישר מהסקר הגיאולוגי של ארה"ב, ממחברי המחקר, מציין כי הבנת המוצא של יצורים אלה עשויה לסייע למדענים לפתח כלים טובים יותר להגנה עליהם בעתיד.

המחקר החדש פותח צוהר להבנה טובה יותר של תהליכי ההפצה של בעלי חיים לאורך ההיסטוריה האבולוציונית, ומדגיש את יכולת ההישרדות המופלאה של בעלי חיים בתנאים קיצוניים.