מגרדים פריחה בעור? תפסיקו - אבל גם תמשיכו

הרבה מאיתנו מכירים את התחושה הבלתי נשלטת: הגירוד המטריף של פריחה בעור, והדחף העז לגרד אותה למרות שאנחנו יודעים שאסור. כעת, צוות חוקרים בראשות ד"ר דניאל קפלן מאוניברסיטת פיטסבורגגילה את המנגנון המדויקשמסביר מדוע הגירוד אכן מחמיר את המצב, במיוחד במקרים של דלקת עור אלרגית במגע (Contact Dermatitis).

דלקת עור אלרגית במגע היא תגובה אלרגית למגוון של חומרים הבאים במגע עם העור. בין הגורמים הנפוצים ניתן למצוא קיסוס מרעיל, מתכות בתכשיטים כמו ניקל, ומרכיבים בתכשירי קוסמטיקה או אבקת כביסה. התסמינים כוללים פריחה מגרדת, אזורים כהים על העור, יובש וסדקים, נפיחות, שלפוחיות וצריבה.

מעגל קסמים של דלקת

המחקר חשף תהליך שרשרת מרתק: כשאנחנו מגרדים, הפעולה גורמת לתאי עצב המעבירים תחושת כאב לשחרר חומר מיוחד המכונה חומר מסוג P. חומר זה מפעיל תאים מסוימים בעור (תאי פיטום) שאחראים על תגובות דלקתיות ואלרגיות. "בדלקת עור אלרגית, התאים האלה כבר מופעלים על ידי האלרגן עצמו", מסביר קפלן. "בתגובה לגירוד, שחרור חומר מסוג P מפעיל אותם דרך מסלול שני, ולכן הגירוד מעורר יותר דלקת בעור".

כדי להוכיח זאת, החוקרים ערכו ניסוי בעכברים. הם השוו בין עכברים רגילים לבין עכברים שאינם מסוגלים להרגיש גירוד. התוצאות היו חד-משמעיות: בעכברים שגירדו, הדלקת והנפיחות היו חמורות יותר.

יתרון אבולוציוני מפתיע

לפי החוקרים, העובדה שגירוד מסב לנו הנאה מלמדת שיש לו תפקיד מבחינה אבולוציונית - כזה שגם יש בו תועלת. ואכן, למרבה ההפתעה, החוקרים גילו שלגירוד יש גם יתרון: הוא מפחית את כמות החיידק סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus) על העור - החיידק הנפוץ ביותר בזיהומי עור.

"הממצא שגירוד משפר את ההגנה נגד סטפילוקוק זהוב מרמז על כך שהוא עשוי להיות מועיל בהקשרים מסוימים", אומר קפלן. "אבל הנזק שהגירוד גורם לעור כנראה עולה על היתרון הזה כאשר הגירוד הוא כרוני".

הצוות כעת מפתח טיפולים חדשים שיעזרו להפחית את הדלקת בעור על ידי השפעה על התאים האחראים לתגובה הדלקתית. טיפולים אלה עשויים לעזור במגוון של בעיות עור, כולל רוזציאה ואורטיקריה.