מחקר פורץ דרך של האוניברסיטה העברית גילה מנגנון שמוביל להתפתחות אוטיזם
צוות החוקרים בהובלתו של ד"ר הייתם עמל הצליח להוכיח קשר מובהק בין רמות של תחמוצת החנקן לביטוי תסמיני אוטיזם • מדובר בפעם הראשונה שהוכח קיומו של מנגנון כזה • החוקרים מקווים שהגילוי יאפשר פיתוח תרופות חדשות
,עודכן
0השמעה
פריצת דרך בחקר האוטיזם:מחקר חדש של האוניברסיטה העברית הצליח לתאר את אופן התפתחותה של הפרעת אוטיזם. החוקרים הוכיחו את קיומו של קשר מובהק בין רמות גבוהות של תחמוצת החנקן במוח לבין הופעתם של תסמיני אוטיזם. הגילוי פורץ את הדרך לאפשרות של פיתוח תרופות חדשות לטיפול בתופעות של הספקטרום האוטיסטי.
מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל מהמחלקה לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מצא כי קיים קשר מובהק בין רמות של תחמוצת החנקן במוח לבין אוטיזם. המחקר, פורסם היום (שני) בכתב העת היוקרתי Advanced Science, והוכיח שעם העלייה בתחמוצת החנקן במוח, עולים גם האינדיקטורים לאוטיזם.
במסגרת הניסוי, הורדו רמות התחמוצת במוחן של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם, דבר שהוביל לירידה בביטויה של התנהגות האוטיסטית. ד״ר עמל הוא הראשון בעולם אשר מפצח את המנגנון החדש הזה באוטיזם.
"מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במח במודלים אוטיסטים במעבדה, גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו ״חברתיים״ יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותם והם התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו גם שהם פחות חרדתיים. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר ד"ר עמל.
"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. סיכם ד"ר עמל, והוסיף: "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו