מאז פריצת הבינה המלאכותית לפני כעשור, הנושא של שימושים בתחום הרפואי מקבל תשומת לב מיוחדת. אבל כמו שלא קל להכניס רכב אוטונומי נסיוני ללב תל אביב בשעות העומס, גם כאן הסתבר שהאתגר הגדול אינו בטכנולוגיה אלא בהשתלבות בתנועה, או במערכת הבריאות.
לפני שבע שנים הכריז אחד החוקרים המובילים של AI, פרופסור ג'ף הינטון, ביומרנות מסויימת ש"צריך להפסיק להכשיר רדיולוגים, ברור לחלוטין שתוך חמש שנים הם יוחלפו ע"י מחשב". אבל החשיבה הנאיבית המקורית, לפיה הבינה המלאכותית תתרום בכך שתהיה טובה יותר מהרופאים, תדע יותר, תבחין ביותר סימפטומים, לא הוכיחה את עצמה. ישנה הבעיה של "מי יהיה אחראי לאבחון שגוי?", החששות מאפליה מובנית כלפי אוכלוסיות שלא נכללו בסט האימון, והשאלה הפשוטה "מי ישלם על זה ואיך זה משתלב בתהליכים הרפואיים הקיימים".
את הכיוון הנכון לשילוב AI חזה דווקא אריק טופול, הקרדיולוג הנודע, בספרו "הפציינט יקבל אותך עכשיו" – כרופא ועוסק במדיניות ציבורית בתחום, הוא הבין שהבעיות הבוערות באמת של התחום קשורות יותר לעומס על הרופאים, לביורוקרטיה הרבה ולפגיעה שהן יוצרות באיכות הטיפול ובאכפתיות של הרופאה השחוקה.
מהפיכת מודלי השפה החדשים כמו CHATGPT, ביחד עם שיפור ביכולות זיהוי הדיבור וההתקדמות במעבר לענן, מאפשרות לראשונה מהפיכה אמיתית ביעילות ובהתאמת הטיפול לחולה. כולנו מכירים את הבעיה שלמרות כל המחשוב, הרופאים שמטפלים בנו אינם מכירים אותנו או עובדות יסוד על ההיסטוריה הרפואית שלנו – אין להם זמן לקרוא הכל. בזמן אישפוז כולנו ראינו את הזמן הרב המבוזבז ואיבוד המידע בזמן העברת משמרות בין התורנים.
בטווח של השנים הקרובות, שם כנראה הפוטנציאל למהפך – הבינה לא תחליף רופא מלומד, אבל היא תהיה אדמיניסטרטור יעיל וזמין תמידית שמזכיר לנו עובדה חשובה על החולה מהתיק הרפואי, שמקבל הכתבה מהרופא בזמן שידיו עוסקות בבדיקה החולה, ושחופף ביעילות את המשמרת הבאה בלי לשכוח שום פרט חשוב.
ויש רעידת אדמה שקורה במקביל: במחקר מדעי שפורסם לאחרונה נתנו לרופאים אנושיים לדרג את איכות התשובות של רופאים אנושיים באבחון מרחוק לעומת אלו של הבינה, בלי שידעו מי העונה. לא רק שהמחשב קיבל ציון גבוה יותר מהרופאים האנושיים ב-80% מהמקרים, הוא קיבל ציון גבוה בהרבה על האמפטיה שהפגין.
תארו לעצמכם שיכולת כזאת מונגשת לא רק לתושבי המערב השבעים, אלא למיליארדי האנשים שאין להם גישה לרופא מיומן, אולי אין להם רופא משפחה בכלל, אבל יש להם סמארטפון. בבת אחת ובעלות נמוכה ניתן להקפיץ את רמת האיבחון והמודעות הרפואית לכולם.
המחשב יוכל להיות "מורה נבוכים" לגבי סגנון חיים ותזונה בדיוק כמו שיוכל להדריך איך מוציאים טופס 17. הוא יוכל להסביר בשפה ובצורה מתאימה לבני נוער, לקשישים, לעולה החדש ולפליט מאוקראינה, בלי מחסום המבוכה.
מדינת ישראל, בה רמת המיחשוב במערכת הבריאות מהטובות בעולם, ועם אוכלוסיה מגוונת מאד, יכולה להיות אתר אידיאלי לחברות לפרוש שירותים כאלו. המהפיכה הזאת בהישג יד, צריך לקבוע לה תור דחוף למחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו