"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התחרות שהפגישה בכירים במערכת הביטחון ומומחים ערבים

עם דגלי סוריה, לבנון, פקיסטן - וגם ישראל: אירוע ראשון מסוגו בדובאי יצר חיבורים לא רגילים • "לקהילה הזאת יש קשרים רבים", אמר בכיר ביטחוני ישראלי שנכח בתחרות של חברת הסיבר "סאייטקה"

, עודכן
0השמעה
טקס הענקת הפרסים. מחכים לגמר, צילום: אורי ברקוביץ'

את עלייתם לגמר חגגו ההאקרים הישראלים בחדרם שבבית המלון ארמאני בדובאי, במגדל הגבוה בעולם בורג' חליפה עם קצת שוקולד, אגוזי קשיו ובלי מוזיקה. כאן זה לא "הייטקס", עם מסיבות ראוותניות, התנשאות וניתוק.

ארבע שעות קודם לכן הם ישבו שורות־שורות, רוכנים מול מחשבים. לצידם דגלים מ־24 המדינות שמהן הגיעו - שבהן איחוד האמירויות כמובן, לבנון, פקיסטן, טורקיה ואפילו סוריה. 100 מתחרים, שגברו על כ־10,000 מתחרים בני ארצם בתחרויות שמארגנת ברחבי העולם חברת הסייבר הישראלית "סאייטקה" (CyTaka), שבראשה עומד היזם דורון אמיר. לדברי אמיר, מיקומה של התחרות - דובאי - הוא "מימוש של הסכמי אברהם".

האקרים מכל העולם פותרים אתגרי סייבר, צילום: אורי ברקוביץ'

בעיניים נוצצות

במרכז האולם ניצבה מכונת התקיפה - השרת שממנו יצאו מתקפות הסייבר שהמתחרים ניסו להדוף. כשהם מדברים על התחרות, הם נשמעים מהצד כמו חבורת גברים שמדברת בעיניים נוצצות על שחקני כדורגל. מתפארים במהלכים מבריקים שנראו על המגרש בשפה סודית, שאף אחד חוץ מהם לא מבין. אחרי קצת לחץ, הם מנסים להסביר מה קרה שם שעורר את התפעלותם.

מתברר שהישראלים מצאו דרך מקורית לנצח, שלא היתה רק מבריקה, לפחות בעיניהם, אלא גם סידרה להם מקום בגמר, לאחר שסיימו את התחרות בעשירייה הראשונה.

בתחרות הנוכחית הגיע למקום הראשון סאם לי, אמריקני ממוצא מלזי, שחזר הביתה עם 100 אלף דולר. במקום השני זכה מתמודד מהודו, ובמקום השלישי מתחרה מהאמירויות. בגמר שייערך בדובאי במארס הקרוב, יגיע הפרס הראשון כבר למיליון דולר.

על הבמה יחד איתם עמדו בכירים מאיחוד האמירויות, המארחת את התחרות, ובראשם ד"ר מוחמד אל־כווייתי, ראש מערך הסייבר של האמירויות (UAE Cyber security council).

שם החברה מוקרן על הבורג' ח'ליפה בדובאי, צילום: אורי ברקוביץ'

לצידם - בכיר האינטרפול לשעבר ויטלי פרילוג, שגריר ישראל באמירויות אמיר חייק, הקונסולית הכללית בדובאי לירון זסלנסקי ובכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, כמו ראש המוסד לשעבר דני יתום, ראש מערך הסייבר הישראלי הראשון יגאל אונא, שסיים את הקדנציה רק לאחרונה, וסגן ראש השב"כ לשעבר יאיר (רולי) שגיא.

כמו לשעברים רבים במערכת הביטחון, השלושה "מטיילים" בעולם ועושים לביתם - הפרטי, אך גם לישראל. בהגנת סייבר - הלשעברים הזוטרים והבכירים, וכן חברות הסייבר האזרחיות שהם מקימים, פועלים לצד הארגונים הרשמיים ומסייעים להם בעת הצורך.

מעטה של סודיות

סאייטקה שונה באופן מהותי מחברות סייבר אזרחיות. לא מדובר בעוד חברה שמפתחת מערכת הגנה, מכשירה אנשי סייבר או שולחת "האקרים לבנים" (כאלה שמגינים, ולא תוקפים). המודל ודרכי הפעולה של החברה לא ברורים לגמרי, ומעטה של סודיות אופף אותה.

מצד אחד, מדובר בחברה שמתנהלת בעמימות מבחינת המיקום ועם מצבת עובדים לא ברורה, כשמאחוריה משקיעים לא מוכרים שהשקיעו כל אחד כ־50 מיליון דולר, לכאורה, לפי שווי חברה של מיליארד דולר. מהצד השני, היא מופיעה בשלטי חוצות שהפכו אותה לשם מוכר יחסית בציבור. היא מקיימת תחרויות של האקרים צעירים ונמרצים, אך תחת חסותה נמצאות גם הדמויות הכי בכירות בארגוני המודיעין.


"הטובים לסייבר" היה הסלוגן של החברה, במטרה למשוך צעירים לתחרויות ההאקרים שעורכת החברה ברחבי הארץ - רבות מהן בפריפריה. בתחרות אפשר היה לפגוש לא רק משוחררי 8200, אלא גם את הזוג החרדי רחל ונתן חוזקיאביץ' מהקריות, בני 30 וקצת, שעלו ממקסיקו לישראל לפני 12 שנה ושמשתתפים יחד בתחרות, פותרים (וגם כותבים) אתגרי סייבר.

חשיבה מחוץ לקופסה

אז כיצד קרה שחברת סייבר שמארגנת תחרויות זוכה למעטפת של הבכירים הישראלים, המשקיעים המסתוריים והאמירויות, וששמה מוקרן על הבורג' ח'ליפה?

"כל מי שתשאל אותו על סאייטקה, יגיד לך משהו אחר", אמר לנו אחד מהמשתתפים מהצד הארגוני של האירוע. אחד מהביטחוניסטים הישראלים סיפק הסבר מסוים: "לא, זאת לא חברת תחרויות סייבר", הסביר, "באמצעות תחרויות הסייבר אנחנו מסננים ומזהים את הכוכבים של עולם הסייבר בכל העולם, ולקהילה הזו יש עוד קשרים רבים".

תחרות הסייבר של Cytaka בדובאי ינואר 2023, צילום: אורי ברקוביץ'

אז האם זו בעצם חברת שירותים, חברת מוצר, חברת כוח אדם או בכלל צבא פרטי של איש אחד? "החברה עוסקת גם בייעוץ וגם בפתרון סוגיות בתחום הסייבר", הסביר הביטחוניסט. "למשל, כשמבקשים את עזרתה של החברה בפתרון סוגיה מאוד־מאוד מורכבת, יש מאות ואלפי אנשים שיש להם תמריצים לפתור אותה בכוחות משותפים. כך אנחנו מצליחים להתגבר על בעיית סייבר במקום שבו אחרים נכשלו".

סאייטקה מתנהלת בדיוק כמו התמרון של הסייבריסטים הישראלים שבסך הכל תקפו את השרת־מכונה שעמדה במרכז האולם ותקפה אותם, כדי לברר אילו עוד תרגילים־אתגרים שומרת להם המכונה בקנה להמשך. ואם זו לא חשיבה מחוץ לקופסה, אז מה כן?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר