מאז הקמתה מתמודדת מדינת ישראל עם חרמות שונים, שמטרותיהם להוביל אג'נדה בסכסוך הישראלי-פלשתיני או להביא לחיסולה כמדינה יהודית. חרמות מדיניים כמו בידודה של ישראל אל מול מדינות העולם, חרמות כלכליים אשר קוראים להחרים עסקים וארגונים ישראליים, וכן חרמות תרבותיים ואקדמיים.
הקריאות להחרים את ישראל, לצד גילויי אנטישמיות קשים, מתפשטים ברשתות כאש בשדה קוצים ולפעמים נדמה שאין מזור: הרשתות לא פועלות במהירות וביעילות כדי למחוק, להסיר או לאכוף את גילויי האנטישמיות, ובחודש החולף המספרים אף עלו משמעותית: מאז השתלט על טוויטר, אילון מאסק "הפשיר" חשבונות רבים שהיו חסומים בעבר, ביניהם פרופילים ניאו־נאציים, והיקף הציוצים האנטי־יהודיים עלה בעשרות אחוזים. אבל טוויטר לא לבד.
"הפלטפורמה הרוסית VK מובילה את האנטישמיות ברשתות החברתיות", משתפת רחלי ברץ־ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות מההסתדרות הציונית העולמית, ויו"ר הוועידה להתמודדות עם אתגרי החרמות על מדינת ישראל, שיוצאת לדרכה היום (חמישי).
לדבריה, "VK ככל הנראה מנוטרת פחות מרשתות בשפה האנגלית, אך גם בטיקטוק, בפייסבוק וביוטיוב קיימות קריאות אנטישמיות וקריאות לחרם, ואף דברים קשים מאלו. כאשר תכנים מסוג אלה עולים נדרשת הירתמות של הציבור הרחב לדיווח על אירועים כאלו.
"ארגונים לא ממשלתיים פועלים לשידול חברות עסקיות, מוסדות ותאגידים למשוך את השקעותיהם מישראל. בקהילת הבידור קוראים להוקיע את ישראל ולהחרים הופעות בארץ. זה צריך להדאיג, כי בסופו של דבר זה נוגע בכולנו: בכיס הפרטי - בהעלאת יוקר המחיה, בהיבט התרבותי ובהיבט הפוליטי של בידוד ישראל".
נובמבר השחור בטוויטר
בנובמבר 2022 חלה עלייה נרחבת בהיקף התכנים האנטי־יהודיים בטוויטר. לפי מכון המחקר NCRI, ביטויים הקשורים למונח "יהודי" צויצו יותר מ־5,000 פעמים בשעה. בתחילת אותו חודש, בשבוע המלא הראשון תחת ניהולו של מאסק, חלה עלייה בכמות הציוצים שכללו ביטויי שנאה. כך, למשל, ב־2,598 ציוצים וציוצים מחדש נכללה המילה kike (כינוי גנאי ליהודי אמריקני) - 23% יותר מהממוצע החודשי ב־2022.
בין החשבונות האנטישמיים האלימים שהוחזרו לפעילות היו אלו של המארגן הראשי של עצרת "לאחד את הימין" הניאו־נאצית, של מנהיג קבוצת הלאומנות הלבנה "Evropa Identity", ושל Anglin Andrew שהקים אתר ניאו־נאצי. מאסק הודיע על תוכניות להפשיר כמעט את כל חשבונות הטוויטר שנחסמו בעבר, מהלך שאותו חגגו בפורומים הימניים־קיצוניים.
"אנחנו רואים עלייה מתמדת בהיקף השיח האנטישמי וגם במסוכנות שלו - זילות, עיוות והכחשת שואה - ומאז תחילת המלחמה באוקראינה זה התגבר", מסבירה רותי כהן־דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ.
"זה המודל העסקי של הפלטפורמות האלה - ככל שהתכנים קיצוניים יותר הם מושכים יותר טראפיק, והאלגוריתם מעצים את זה. מהצד השני, הפלטפורמות לא מונעות את התכנים כי הן לא יכולות לעצור אותם. זו אלגוריתמיקה משוכללת וזה נוגד את המודל העסקי שלהן".
מה צריך לעשות, אם כך, כדי להתמודד מולן?
כהן־דאר: "ממשלות נמצאות 17 צעדים אחרי התקדמות הטכנולוגיה. הסדרה היא לא רק בחקיקה נגד מי שחוצה באור אדום, אלא גם בחקיקה או בהסדרה במרחב הדיגיטלי. באיחוד האירופי הטילו מידה לא קטנה של אחריות על הפלטפורמות הדיגיטליות. בגרמניה יש חקיקה כוללת נגד אנטישמיות, בצרפת החקיקה נפלה על עניינים של חופש הביטוי. אבל חופש הביטוי הוא לא החופש להסתה, לגזענות ולאלימות.
"צריך חקיקה שתגדיר מהם פשעי שנאה, גם במרחב הדיגיטלי. זה בדיוק כמו טרור, זו פגיעה בזכות יסוד של בני אדם לחירות ולחופש. זה בצד החקיקתי. דבר נוסף - אנשים לא מתלוננים ולא מדווחים מספיק. חשוב לתעד שיח שטנה, כדי שנוכל לבנות בסיס ידע לפיתוח אסטרטגיה ותוכנית פעולה להתמודדות עם האתגר.
"דבר נוסף שיש לעשות הוא תמיכה בקורבנות כדי לעודד אנשים להתלונן ולסייע לאנשים האלה. כמו כן נדרשת עבודה מול הפלטפורמות כדי להסיר את התכנים ולמנוע מראש את השיתוף של תכנים כאלה. צריך להכשיר עובדים בהן וגם לבצע סינונים אוטומטיים. לקניה ווסט יש עוקבים ברשתות יותר משיש יהודים בכל העולם! די באחד כזה כדי להביא לריבוי בלתי מתקבל על הדעת של תוכן רעיל".
כיצד משרד החוץ פועל למיגור התופעות הללו?
כהן־דאר: "משרד החוץ עובד ב־108 נציגויות בכל העולם, ובכולן המאבק באנטישמיות והתמיכה בשימור זיכרון השואה נמצאים על סדר היום. יש מדינות שאנחנו מקיימים עימן דיאלוג שנתי, היכן שיש קהילות יהודיות גדולות, ומחפשים דרכים להתמודד עם האתגר.
Another jewish lie. How many more lies 🤔? https://t.co/nm6XI9Ezt1#Jews #Jewish #JewishPrivilege
— Juice (@Joon20780118) December 5, 2022
"יש גם שיח שוטף עם חברות הטכנולוגיה על שיפור ההתמודדות עם תופעת האנטישמיות ברשתות. יש היענות ויש קשב, זה בתהליך עבודה. אנחנו צריכים לוודא שלוקחים את הפלטפורמות למקום הנכון, שיאכפו את כללי ההתנהגות על המשתמשים גם כשלא נוח להן. הן עושות את זה כשמדובר בתוכן פלילי, אבל פחות כשמדובר בשיח שטנה אנטישמי".
"מסירים תוכן מזיק"
"פייסבוק הרחיבה את מאמציה להילחם בהכחשת השואה על ידי הפניית משתמשים לחומרי חינוך לשואה ב־12 שפות, כולל ערבית, רוסית וגרמנית", מספרת ברץ־ריקס. "מדובר בהודעה שמופיעה למשתמשים ברגע שהאלגוריתם של פייסבוק מזהה מילות חיפוש הקשורות לשואה או להכחשתה, במטרה להפנות את הציבור למידע מהימן". עם זאת, נראה כי הדרך עוד ארוכה וייראו עוד הרבה גילויי שטנה ברשתות עד שתהיה רגולציה כלל־עולמית בנושא.
חברת מטא מסרה בתגובה: "מיליארדי אנשים משתמשים בפייסבוק ובאינסטגרם, כי יש להם חוויה טובה בפלטפורמות. אנו משקיעים משאבים רבים בצוותים ובטכנולוגיה כדי למצוא ולהסיר במהירות תוכן קיצוני או פוגעני, ועובדים עם ארגונים ומומחים במטרה לשפר כל העת את המדיניות והיכולות שלנו לעשות זאת.
"יש לנו אפס סובלנות לשיח שנאה אנטישמי בפייסבוק ובאינסטגרם, ואנחנו מסירים תוכן כזה שמפר את כללי הקהילה שלנו כשאנחנו מודעים לו. בשנים האחרונות ביצענו עדכונים חשובים למדיניותנו, כולל איסור על תוכן המכחיש או מעוות את זיכרון השואה ותוכן הכולל סטריאוטיפים אנטישמיים על יהודים. אנו מכירים בכך שיש לנו עוד מה לעשות, ודו"חות השקיפות הרבעוניים שלנו מראים שאנחנו ממשיכים להסיר יותר ויותר תוכן מזיק - עוד לפני שמישהו רואה אותו ומדווח לנו עליו". מטוויטר לא נמסרה תגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו