"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקץ לפוסטים הפוגעניים? משרד התקשורת מציג את הרגולציה על הרשתות החברתיות

החלת אחריות משפטית על הפלטפורמות לטפל בתכנים בלתי חוקיים פוגעניים • הפעלת מוקד דיווח • חובת שקיפות מול המשתמשים • האם ישראל תיישר בקרוב קו עם האיחוד האירופי? • כל הפרטים

, עודכן
0השמעה
"החלת אחריות משפטית על הפלטפורמות". הרשתות החבתריות, צילום: GettyImages

ישראל מיישרת קו עם האיחוד האירופי ומתכוונת להחיל רגולציה על הרשתות החברתיות, הסובלות מחוסר אכיפה ומהוות בשל כך קרקע פורייה למעשי בריונות מקוונים, לפרסום דברי שנאה, תועבה וגזענות, ולהפצת פייק ניוז.

רגולציה ברשתות החברתיות בקרוב בישראל?, צילום: רויטרס

שר התקשורת היוצא יועז הנדל אימץ את המלצות הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות הפועלות בישראל, שהוקמה באוקטובר 2021. לפי המלצות הוועדה תוטל אחריות משפטית על הפלטפורמות המקוונות, והן יהיו מחויבות על פי חוק לטפל בתכנים פוגעניים. הפלטפורמות המדוברות הן אלה של מטא (פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ), טיקטוק, טוויטר וגוגל.

באיחוד כבר עובדים עם תוכנית סדורה. מטא, צילום: איי.פי

עם זאת, מדובר בהצעה ראשונית ששר התקשורת הבא יצטרך להמשיך ולהתניע. אם הוא יראה לנכון לקדם את הרגולציה, ייקח כמה חודשים להעביר חקיקה כזו. האיחוד האירופי, כאמור, כבר העביר את החקיקה ומשרד התקשורת הישראלי נשעם עליה.

השר הבא יסדיר את הרגולציה? הנדל, צילום: אורן בן חקון

נוסף על החלת האחריות המשפטית, בין ההמלצות שאותן קיבל משרד התקשורת הן חיוב הפלטפורמות להקים ולתפעל מוקד מקוון לדיווח על על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים, דוגמת עבירות מין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, איומים, הסתה לאלימות, הסתה לטרור והפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ותכנים המהווים בריונות כלפי ילדים - ולטפל בדיווחים אלה; הסמכת מדווחים שיסייעו בהתמודדות עם תכנים אלה; הסמכת בתי המשפט להוציא צווים להסרת תכנים בלתי חוקיים וחיוב הפלטפורמות בהקמת נציגות בישראל, הכוללת נציגות משפטית.

מטעמו של השר הנדל נמסר כי "מדינת ישראל עוסקת בשאלות אתיות ורגולטוריות בנוגע לרשתות החברתיות. זהו מרחב מקוון שאין בו אסדרה, וצמחו בו תופעות חברתיות שליליות ומזיקות. הצעד שאנחנו עושים היום מקרב אותנו למרחב מקוון מוגן ובטוח יותר תוך שמירה מקסימלית על חופש הביטוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר