העדות הקדומה ביותר לשימוש באש לצורך בישול: הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו ליד גשר בנות יעקב

תגלית מדעית של האוניברסיטאות העברית, תל אביב ובר אילן, בשיתוף עם מוזיאון הטבע, מכללת אורנים והמכון לחקר ימים ואגמים:שרידי דגי ענק ממשפחת הקרפיונים (באורך של מעל שני מטרים), שנחשפו באתר הארכיאולוגי של גשר בנות יעקב מצביעים על כך שהדגים בושלו על ידי האדם הפרה-היסטורי, לפני כ-780,000 שנים.

החוקרים מסבירים כי בישול מוגדר כיכולת לעבד מזון באמצעות שליטה על טמפרטורת החימום.עד כה העדויות הקדומות ביותר לשימוש באש לצורך בישול היו לפני 170,000 שנה. השאלה מתי החל האדם הקדמון להשתמש באש לבישול מזון נתונה בוויכוח מדעי זה למעלה מ-100 שנה וכעת הממצאים החדשים שופכים אור חדש בדרך לפתרון התעלומה.

ד"ר עירית זוהר (מוזיאון הטבע) מספרת: "מחקר זה מוכיח לראשונה את חשיבותם הגדולה של הדגים לתזונת האדם הקדמון, ליציבות הכלכלית שלו ולאבולוציה האנושית. לימוד שרידי הדגים מגשר בנות יעקב, איפשר לראשונה, לשחזר את חברת הדגים שאיכלסה את אגם החולה הקדום ולהראות שבעבר התקיימו באגם מינים של דגים אשר נכחדו במהלך השנים. מינים אלו כללו דגי קרפיון שהגיעו לממדי ענק (מעל שני מטרים אורך)".

במסגרת המחקר, החוקרים התמקדו בשיני לוע (המשמשות לגריסת מזון קשה כמו קונכיות) של דגים ממשפחת הקרפיוניים. שיניים אלו נמצאו בכמות גדולה בשכבות השונות באתר. באמצעות שיטות מחקר מגוונות ומתקדמות, בעיקר לימוד מבנה הגבישים הבונים את אמייל השן (שממדיהם משתנים בעקבות חשיפה לחום), הצליחו החוקרים להוכיח שהדגים שנתפסו באגם החולה הקדמון, הסמוך לאתר, נחשפו לטמפרטורות המתאימות לבישול ולא נשרפו באופן ספונטני.

יצוין כי עדויות לשימוש באש באתר, הקדומות ביותר באירו-אסיה, זוהו לראשונה על ידי פרופ' נירה אלפרסון-אפיל מאוניברסיטת בר אילן. "השימוש באש הוא התנהגות אשר מאפיינת את כל הרצף היישובי באתר", מספרת פרופ' אלפרסון, "דבר שהשפיע על הארגון המרחבי של האתר והפעילויות שבו שהתרכזו סביב מוקדי האש״. מחקרה של פרופ' אלפרסון על האש באתר היה פורץ דרך לתקופתו משום שהראה שהשימוש באש התחיל מאות אלפי שנים קודם ממה שהיה מקובל לחשוב עד אז.

ד"ר יאן נאיורקה, ממוזיאון הטבע בלונדון (אנגליה) מוסיף: ״השתמשנו בשיטות גיאוכימיות כדי לזהות שינויים בגודל הגבישים של אמייל השן, כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות שונות של בישול. בעוד שבשריפה קל לזהות את השינוי הדרמטי בגודל הגבישים של האמייל, זיהוי של השינוי הנובע מבישול בטווח טמפרטורות שבין 200 ל-500 מעלות, הינו קשה יותר. הניסויים שערכתי עם ד״ר זהר אפשרו לנו לזהות את השינוי הנגרם עקב בישול בטמפרטורה נמוכה. איננו יודעים כיצד הדגים בושלו, אך מהיעדר עדות לחשיפה לחום גבוה ברור לנו שלא בושלו ישירות על האש וגם לא נזרקו אליה כזבל או כחומר בערה״.