חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ כפי ש"הוקלט" ב-21 שכבות חורבן בישראל, ועל בסיס המידע שהשיגו הם פיתחו כלי מדעי חדש ומהימן לתיארוך ארכיאולוגי. כעת, הכלי מאפשר לאמת סיפורים מקראיים על מסעות הכיבוש המצריים, האשוריים, הבבליים והארמיים כנגד ממלכות יהודה וישראל.
בין ממצאי המחקר, אותו הובילו האוניברסיטאות העברית ותל אביב בהשתתפות 20 חוקרים מהארץ ומהעולם, ניתן לראות כי צבאו של חזאל, מלך ארשם דמשק, החריב לא רק את העיר הפלשתית גת – אלא גם את תל רחוב, תל זית וחורבת טבת. כמו כן, נשללה האפשרות שחזאל החריב גם את תל בית שאן, כפי שהעריכו עד כה. עוד נקבע כי הישובים בנגב הוחרבו על ידי האדומים, שניצלו את העובדה שהבבלים הפילו את ירושלים.
המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (PNAS), ומתבסס על עבודת הדוקטורט של יואב וקנין בהנחיית פרופ' ארז בן יוסף ופרופ' עודד ליפשיץ מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' רון שער מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים.
גם פרעה מעורב
החוקרים הצליחו לזהות התאמה סטטיסטית מושלמת של נתוני השדה המגנטי בזמן החורבן של ארבעת הערים האלו, ממצא שמחזק מאוד את הסברה כי שלושת הערים הנוספות נחרבו גם הן בידי חזאל. באתר אחר, בתל בית שאן, החוקרים מצאו שכבת חורבן ש"הקליטה" שדה מגנטי שונה לחלוטין, מה שלטענתם פוסל את האפשרות שגם אתר זה חרב בידי חזאל, כפי שהניחו חוקרים עד עתה. נוסף על כך, הנתונים המגנטיים מצביעים על כך שבית שאן ושני אתרים אחרים בצפון חרבו כ-100-70 שנים לפני חורבן גת, עיתוי שעולה בקנה אחד עם התיארוך של מסע הכיבוש של פרעה שישק מלך מצרים, מסע שמתואר במקרא ובכתובת שנחקקה על קירות מקדש אמון כרנכ שבמצרים, שבה נזכרת העיר בית שאן כאחת הערים שנכבשו במסע זה.
המחקר, המהווה פריצת דרך מדעית, הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים בארץ בעזרת מדידת הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים – ובכך הם הצליחו לאמת סיפורים מקראיים רבים. השחזור בוצע בזכות ממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו בכל רחבי הארץ לאורך עשרות שנים של מחקר והודות למידע היסטורי שמתבסס על כתובות עתיקות ועל תיאורים מן המקרא.
על פי החוקרים, כדי להבין את המנגנון שמחולל את השדה המגנטי של כדור הארץ, גיאופיזיקאים מנסים להתחקות אחר השינויים בשדה לאורך ההיסטוריה. לשם כך, הם נעזרים גם בממצאים ארכיאולוגיים שמכילים מינרלים מגנטיים שיכולים להקליט את השדה כשהם מתחממים, למשל בזמן שריפה. בשנת 2020, הצליחו החוקרים למדוד כך את השדה כפי שהיה בט' באב בשנת 586 לפני הספירה, על בסיס מבנה שהוחרב בשריפה על ידי נבוכדנצר והצבא הבבלי בירושלים.
לא רק אשמת הבבלים
לדברי וקנין, "על סמך התאמה או אי-התאמה בעוצמת השדה המגנטי ובכיוונו, אנחנו יכולים לחזק או לשלול את האפשרות ששני אתרים נשרפו במהלך מסע מלחמה אחד. יתרה מכך, בנינו עקומת שינוי של עוצמת השדה לאורך זמן, עקומה שהיא כלי תיארוך מדעי – בדומה לשיטת התיארוך המבוססת על פחמן 14".
כך, למשל, החוקרים מציינים שהיה ידוע עוד טרם המחקר כי בסביבות שנת 830 לפנה"ס, החריב צבאו של חזאל את גת פלשתים, אתר המזוהה עם תל צפית שבשפלה. אבל יחד עם זאת, לא היה ניתן לקבוע בוודאות אם חזאל החריב גם את תל רחוב, תל זית וחורבת טבת.
ממצא מעניין נוסף שעלה באמצעות שיטת התיארוך החדשה, נוגע לשאלת סופה של ממלכת יהודה. פרופ' בן יוסף אמר: "על סמך הממצאים הארכיאולוגיים, חוקרים העריכו שהחורבן הבבלי לא היה מוחלט באזורים שונים של הארץ, ובמקביל לחורבן ירושלים וערי הגבול בשפלה, המשיכו להתקיים יישובים בנגב, בדרום הר יהודה ובדרום השפלה, כמעט ללא שינוי. כעת, התוצאות המגנטיות מרמזות שלא רק הבבלים אחראיים לחורבן הטוטאלי: עשרות שנים אחרי שהם החריבו את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, נחרבו היישובים בנגב, וכנראה גם באזורים האחרים, שלא נפגעו מהמתקפה הבבלית, כנראה בידי האדומים שניצלו את מפלת ירושלים. הבגידה הזו, והשתתפות האדומים בהרס היישובים, מסבירה אולי את השנאה העזה לאדום בתנ"ך, כפי שמשתקף למשל בנבואת עובדיה".
לדברי פרופ' ליפשיץ, הייחוד של כלי התיארוך החדש מבוסס על מידע מגנטי ממספר אתרים שהתאריך המדויק של החורבן שלהם ידוע ממקורות היסטוריים. "השילוב של מידע היסטורי מדויק עם מחקר ארכיאולוגי מתקדם ורחב היקף, איפשר לבסס את השיטה המגנטית על כרונולוגיה מהימנה".
פרופ' שער, שהוביל את המחקר ואת פיתוח השיטה: "אנחנו משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ לניווט, וכך גם חלק מבעלי החיים. רוב האנשים לא יודעים שבלעדיו פשוט לא היו חיים על פני כוכב הלכת, שכן השדה מגן עלינו מהקרינה הקוסמית ומרוח השמש. השדה נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של 2,900 ק"מ, על ידי זרמים של ברזל נוזלי. בגלל התנועה הכאוטית של הברזל, השדה אינו קבוע אלא משתנה בזמן. עד לפני זמן לא רב, היה מקובל שבמשך פרקי זמן של כמה עשרות שנים, השדה המגנטי יציב למדי. בזכות המחקר הארכיאומגנטי, גילינו שלא תמיד זה היה כך, ושהשדה העתיק השתנה לעיתים בקצב ובעוצמה חריגים ובלתי צפויים. זו בשורה נהדרת הן לארכיאולוגים, שיכולים כעת להשתמש במידע המגנטי כדי לקבוע גיל של חומרים עתיקים, והן לגיאופיזיקאים שחוקרים את גלעין כדור הארץ".
שחזור משוער של מסעות המלחמה על פי התוצאות המגנטיות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו