תושב הכפר בהבית אל-חג'ר שבצפון מצרים עבד על חלקת אדמה ליד ביתו, כשנתקל באבן מוזרה חרוטה בכתב חרטומים. הוא דיווח עליה לרשויות העתיקות, והחפירות שבאו בעקבות הדיווח חשפו את שרידיהם של שני פסלי ענק. לפחות אחד מהם מתאר את רעמסס השני, מהפרעונים החזקים והמפורסמים בתולדות מצרים. על התגלית הודיע משרד התיירות והעתיקות המצרי.
ראש של 1.6 מטרים
צוות פיקוח שהגיע למקום אישר שמדובר בממצא עתיק, ומועצת העתיקות העליונה של מצרים פתחה בחפירה רחבה. הממצא הראשון היה ראש אבן ענק בגובה של כ-1.6 מטרים.
לפי הישאם אל-ליתי, מזכ"ל המועצה, הראש מתאר את רעמסס השני חובש את הכתר הכפול, סמל האיחוד של מצרים העליונה ומצרים התחתונה. לצד הראש נמצא גם חלק מעמוד הגב של הפסל, ועליו כתובת עם אחד משמותיו המלכותיים של הפרעה.
לפי גודל הראש מעריכים החוקרים שהפסל המלא, כולל הבסיס, התנשא לגובה של כ-8.5 מטרים, כמעט כמו בניין של שלוש קומות.
פסל שני ואבן ורודה
החופרים לא עצרו שם. הם חשפו פסל מלכותי נוסף שהחלק השרד ממנו, בלי הרגליים והבסיס, ארוך כ-2.4 מטרים. הדמות חובשת את הנמס, כיסוי הראש המלכותי המסורתי, והפנים שלה נשמרו היטב. לפי החוקרים, תווי הפנים דומים לאלה של הפסל הראשון, ולכן ייתכן ששני הפסלים מתארים את אותו פרעה.
כמטר מצפון לפסל השני נמצא גוש של גרניט ורוד באורך של כ-1.3 מטרים. על הגוש חרוטים שניים מתאריו של רעמסס השני: "מלך מצרים העליונה והתחתונה" ו"בן רע".
הפרעה של יציאת מצרים
רעמסס השני שלט במצרים כ-66 שנים, בין 1279 ל-1213 לפני הספירה, והשאיר אחריו מקדשים ופסלים ענקיים ברחבי הארץ, בהם פסל שנחשף לפני כשנתיים במיניה. בתודעה הציבורית הוא מזוהה לא פעם עם פרעה של סיפור יציאת מצרים. חוקרים רבים מצביעים עליו כמועמד המתאים ביותר, אף ששמו לא מופיע בתנ"ך, והזיהוי נשאר שנוי במחלוקת.
הכפר בהבית אל-חג'ר, שבמחוז אל-גרביה בדלתת הנילוס, ידוע בשרידי מקדש גדול שהוקדש לאלה איסיס, והתגלית עשויה לשפוך אור חדש על ההיסטוריה של המקום.
שר התיירות והעתיקות המצרי, שריף פתחי, בירך על הממצאים ושיבח במיוחד את בעל הבית, שדיווח על האבן מיד, במקום לנסות להוציא אותה או לשמור אותה לעצמו. החפירות באתר נמשכות, והארכיאולוגים מנסים להבין היכן עמדו הפסלים במקור ומה הקשר בינם לבין גוש הגרניט.
