אתר ארכיאולוגי נדיר מימי בית ראשון, שהסתתר במשך עשורים מאחורי גדר בלב היישוב בית אריה, עובר בימים אלה מהפך: המועצה המקומית בית אריה-עופרים, יחד עם יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, יצאה בפרויקט רחב היקף לחשיפה, שימור ופתיחה של האתר לציבור.
מה שהופך אותו לחריג במיוחד הוא דווקא מה שלא קרה בו. במשך כ-2,700 שנה לא נבנה מעליו דבר, ולכן שרידי היישוב העתיק שרדו בצורה כמעט מושלמת, מצב נדיר בארץ שבה עיר נבנתה על גבי עיר, כמו בירושלים.
מה מסתתר מתחת לצמחייה
האתר נחפר לראשונה לפני כ-30 שנה, והחפירות חשפו תמונה שלמה של חיים בתקופת הברזל: חומה של יישוב מבוצר, מבני מחסנים, מתקנים עתיקים לייצור שמן זית, ובעיקר כמה "בתי ארבעת המרחבים".
זהו סגנון בנייה שארכיאולוגים מזהים עם הבית הישראלי הקדום: מבנה שבו שלושה חללים מקבילים, המופרדים לרוב בשורות עמודים, נפתחים אל חלל רוחבי רביעי בחלק האחורי. במילים אחרות, מדובר בבתים שבהם גרו, בישלו ועבדו משפחות לפני כ-27 מאות שנה.
אלא שאחרי החפירה האתר גודר, נסגר לציבור ולאט לאט נבלע בצמחייה ובסחף. עכשיו, צוות ארכיאולוגים לצד כ-20 עובדים מנקה את השטח, חושף מחדש את השרידים המקוריים ומחזיר אותם לאור.
מאתר סגור למוזיאון פתוח
החזון של המועצה הוא להפוך את האתר ממה שהיא מכנה "פיל לבן" למוזיאון פתוח, יעד לטיולים משפחתיים, לסיורי בתי ספר ולתנועות נוער. בימים אלה נבחנות תוכניות להקמת שבילי הליכה נגישים ושילוט הסבר דיגיטלי.
"אנחנו מחזירים את ההיסטוריה לחיים", אמר ראש המועצה, שרון אלפסי. "לישוב שלנו עבר מפואר של אלפי שנים. החלטנו שלא להשאיר את האתר הזה שומם". אלפסי הודה למתנדב יוסי משיח, מוותיקי היישוב ומקימיו, ולסייר הקרקעות של המועצה, גור דנון, שהובילו את הפרויקט.
"עדות יוצאת דופן"
העבודות מתבצעות במסגרת המיזם "דרך ארץ מורשת" של קמ"ט ארכיאולוגיה ומשרד המורשת, שנועד לשמר ולהנגיש אתרי מורשת ביהודה ושומרון. לדברי קמ"ט ארכיאולוגיה, בנימין הר-אבן, האתר בבית אריה הוא עדות יוצאת דופן להתיישבות ולחיים בתקופת הברזל. "אנו רואים חשיבות רבה לא להסתפק רק בשימורם הפיזי של אתרי העתיקות, אלא להביא אותם אל הציבור", אמר. "לתלמידים, למשפחות, למטיילים ולקהילות המקומיות".
